יש בכלל דבר כזה חברות אמיתית?

שלום לך יקרה!
קודם כל- סליחה על העיכוב בתשובה. החגים מוציאים את כולם מהשגרה...

את שואלת על חברות אמיתית- אם יכול להיות כזה דבר בכלל ואם כן-מתי זה אמיתי.
האמת, אהבתי את השאלה שלך.
זה מראה שאת בנאדם חושב, מעמיק, אכפתי לסביבה. אשרייך!

אני בטוחה שהשאלה הזו מטרידה לא רק אותך.
את בגיל שאוהבים לקרוא לו "גיל הטיפש-עשרה" בגלל הרבה שטויות שהרבה אנשים בגיל הזה עושים.
אבל בעצם- זה אחת התקופות הכי יפות והכי בונות בחיים!
זה הגיל שבו אנחנו מתחילים לגלות את עצמנו, מתחילים לחשוב בצורה יותר אמיתית ובוגרת על החיים.

מי אני? מה התכונות שלי?
לאן אני שואפת? מה המטרות שלי בחיים?
מה חשוב לי באמת?
איפה, אחרי כל החינוך שקיבלתי- בבית ובבתי הספר, [אני] רואה את עצמי?
מי ה[אני] האמיתי שלי?

והשאלות האלה יוצרות מצב לא קל:
מצד אחד- אני כבר לא מי שהייתי עד עכשיו.
ומצד שני- אני עדיין לא יודעת מי אני כן.
וזה גורם להרבה בלבול, בלגאנים פנימיים ומחשבות בלי סוף...
וזה לא קל.

וכל הרגשות והמחשבות האלה מגיעות לא רק כלפי ה[אני] אלא גם כלפי הסביבה הקרובה לנו:
המשפחה, החברות, החברה שאנחנו חיים בה, העולם הדתי בכלל.
פתאום דברים משתנים.
פתאום מרגישים שחברות שהייתה טובה לי עד עכשיו, כבר לא מספקת אותי.
מרגישים לפעמים שרוצים לצאת לחברה אחרת, שונה.
למצוא חברים חדשים.
וזה טבעי לגמרי.
זה מראה שאת בהתקדמות, שאת משתנה, שאת מעצבת את עצמך מחדש.
זה מצוין!

את כותבת שחברות שהייתה לך הרבה שנים נגמרה לפני חודשיים ועכשיו התחילה חברות חדשה.
אולי לך זה נשמע שזה לא טוב, שזה מראה שאי אפשר ליצור חברות יציבה וקבועה.
אבל זה לא נכון.
בגיל שלך זה בדיוק מה שצריך להיות.
(כמובן שאם את מחליפה חברות כמו גרביים אז יש פה קצת בעיה, אבל לא נראה לי שזה המצב שאת מתארת...)
בגיל שלך את אמורה לרצות לשנות דברים, להגיע עם עצמך לעומקים חדשים.
והשינוי בתוכך-בפנים אוטומטית משפיע על סוג האנשים שאת מתחברת אליהם.

יכול להיות מעניין אם תהיי מודעת לשינויים שעוברים עלייך.
תנסי לחשוב עם עצמך במה השתנית, מה גרם לך להתנתק מהחברה הקודמת ומה גרם לך להתחבר עם החברה עכשיו.
זה יעזור לך להבין את עצמך ולקבל את זה שאת משתנה וזה טוב...

אני יכולה להגיד לך על עצמי שהייתה לי חברה מאז הגן בערך עד כיתה ח´.
חברה ממש טובה. שרצנו אחת אצל השנייה בבית ועשינו הכל ביחד...
כשהגענו שתינו לאולפנא (אותה אולפנא!) פתאום הרגשתי שאני רוצה משהו אחר, חברות שונה.
ובאמת כל אחת ממנו עיצבה את עצמה בצורה אחרת, בכיוונים שונים.
והחברות האינטנסיבית הזו די נגמרה...
אז זה לא הפריע לי, הרגשתי שכבר לא טוב לי איתה כמו שהיה פעם.
היום אני יודעת שזה חלק מתהליך התבגרות שעברתי.
בשנים האלה עיצבתי (בעצם [התחלתי] לעצב- תמיד ממשיכים להשתנות ולהתקדם!) את מי שאני היום.
כל חברות שהייתה לי אז גרמה לי להבין את עצמי אחרת.
כל קשר שהיה לי עזר לי לבנות את עצמי בצורה שונה, נוספת.
וזה עד היום...

יקרה, את יכולה להיות רגועה.
התהליך שאת עוברת עם חברות הוא הכי טבעי בעולם.
כל חברות היא חברות [אמיתית]. היא לא סתם.
כדאי לך להשקיע בה ולפתח אותה. את תקבלי מזה הרבה יותר ממה שאת מתארת לעצמך...

ופה אני מגיעה לשאלה שלך איך יודעים שזה אמיתי.
באמת צריך לבנות חברות בצורה נכונה.
חשוב לבדוק אם זו חברות הדדית ולא תלותית.
אם שתיכן משקיעות בקשר ומקבלות אחת מהשנייה או שאולי אחת מכן תמיד העוזרת, התומכת, המקשיבה והשנייה לא ממש...
אם את מרגישה שזה עושה לך טוב או שזה מגביל אותך וגורם לך להתנתק מהחברה.
חשוב לבדוק את זה כי בגיל שלך הרצון לקשר עמוק וקרוב הוא חזק.
זה יכול להתבטא או ברצון לחבר, או, כמו שחברה שלי (שהייתה מדריכה באולפנא) אמרה לי פעם:
"הדוסיות מתרחקות מחברות עם בנים, אז במקום זה הן מסתבכות בקשרים עם חברות שלהן"...
וזה כל כך נכון...
וכדאי להיזהר משני הצדדים.
שניהם לא בריאים ומשאירים משקע עמוק בנפש.

אז יקרה,
תשמחי בשינויים שעוברים עלייך, תהני ותלמדי מהם...
תפתחי קשרים טובים בריאים ועמוקים עם חברות ואל תפחדי שזה ייגמר.
זה דרכו של עולם.
את תראי שיהיו לך הרבה קשרים שיהיו קצרים אבל חלקם יישארו איתך לכל החיים!
ובעז"ה, כשיגיע הגיל והיום המתאים, תזכי להכיר את האדם שאיתו תפתחי את הקשר הכי נכון ויציב בעולם. וזו תהיה החברות הכי אמיתית.
אבל עכשיו הזמן מתאים לחברויות אחרות.
אז תלמדי מכל מה שעובר עלייך ותשמחי...

ואת מוזמנת בכיף לכתוב לי למייל, לשאול, להתייעץ, לספר. תרגישי חופשי!
רק טוב!
נעה.
noale@shoresh.org.il