שאלה
בימים אלו אנו נמצאים בעיצומן של ימי בין המצרים ובשבוע הבא יחלו 'תשעת הימים'בהם מקילים רבים כבר מתחילים לנהוג בכובד ראש ולהחמיר בדינים על חורבן ירושלים.
נכון, בית המקדש חרב בעוונתנו הרבים, אולם קצת קשה לחזור מבית הכנסת לאחר קריאת הקינות על ירושלים השרופה והשוממת ו... לראות בטובה: העיר פורחת, מלבלבת וכל כולה בתנופת פיתוח בניה, וחידוש. העובדה פשוטה: ירושלים מעולם לא נראתה טוב יותר.
קורא שורות אלו ודאי יחשוב בליבו ש 'הו, מה הבור הזה מבין? מדובר בחורבן רוחני בכלל'. - אכן כך, אך כיצד עלינו להתמודד עם הפער העצום בין הקינות המתארות אדמות חרוכות לבין האספלט הנהדר של כביש בגין?
תודה מראש,
שי.
תשובה
שי שלום
כמובן הצדק עימך ,שברוך ה' אינו דומה מצבה של ירושלים בימינו למצבה בזמן שנתחברו הקינות ותפילת נחם. שינוי משמעותי מאוד התרחש בעקבות שחרור העיר העתיקה ומקום המקדש בזמן מלחמת ששת הימים. בעקבות אירועים אלו אכן הציע הרב גורן זצ"ל להחליף את תפילת "נחם" בתפילת "רחם" על פי הירושלמי, תפילה שתוכנה יותר מתאים לתיאור ירושלים עתה. הצעות פחות מרחיקות לכך אמרו להוסיף בתפילת נחם "שהיתה אבילה וכו' ". אך לצד כל זה עלינו לזכור שעיקר אבלנו מתייחס למקדש ולא לירושלים בכללותה, ומבחינה זו אנו עדיין רחוקים מהיעד הנכסף של בנין בית המקדש, ואף מקום המקדש כידוע נתון בידים זרות. לענין זה לא נוכל להתנחם באספלט של כביש בגין. אני גם לא הייתי מזלזל בהתייחסות למצב הרוחני בעיר ירושלים, ואם על האספלט של רחובות העיר יש מקום לתהלוכה של מצעד ה"גאווה", כדאי לזכור גם את זה בזמן אמירת הקינות של תשעה באב.
בסיכומו של דבר, עלינו כמובן להכיר בניסים שזכינו לראות בדורינו, בבנייתה של ירושלים ובפריחתה, ולהודות לה' על כך בכל לב. אך לצד זה לא לשכוח את אבלינו על בית המקדש שיבנה במהרה בימינו.
התשובה ניתנה על ידי הרב ברוך קהת