יציאה לחו"ל

הנחת בשאלתך שהסיבה שאסור לצאת לחו"ל היא גזירה שמא ירד מן הארץ. ודבר זה , כתבת, היה שייך רק בדור הראשון שהגיע לארץ ולא לגבינו.
שתי תשובות בדבר. ראשית גם אם נסבור שהדבר נובע מחשש שמא ירד, עינינו הרואות שגם היום יש רבים המתחילים בשהות קצרה ונגררים לשהות ארוכה.
אולם, בנוסף לכך יש באיסור זה תולדה של הציווי שציונו הקב"ה לישב בארץ ישראל ולהיות בה. ולכן היעדרות ממנה פוגעת בציווי זה, גם אם לא תיהפך ההיעדרות הזמנית לקבועה. (לכן קשה לפעמים להבין את הפרסומים על פסח במדינות שונות בעולם "למהדרין מן המהדרין").
אמנם צדקת שיש פוסקים שהתירו לצאת לצורך ראיית נפלאות הבריאה ולצורך התרעננות נפשית.
עייני על כך בקובץ תחומין חלק כ' עמודים 399-411
בברכה
אביחי קצין