שאלה
שלום כבוד הרב שרלו.
אבקש לדעת מה דעתו של הרב בעניין יציאה לחו"ל לצורך טיול פרטי\משפחתי?
א. מבחינה הלכתית
ב. מבחינה אמונית
ג. מבחינה השקפתית
עוד אבקש לדעת האם יש שוני בין אנשים שונים בעניין זה (מעמד סוציו- אקונומי גבוה- אל מול מעמד נמוך)
תודה מקרב לב.
תשובה
שלום וברכה
פעמים רבות כתבתי באתר זה ובמורשת כי כשמדובר בטיול קצר וקצוב – הדבר מותר מבחינה הלכתית, ואין זו היציאה מן הארץ אותו ביקרו חכמים בחומרא רבה. על כן, מבחינה הלכתית הדבר מותר, וראיתי גדולי תורה רבים שנוהגים בכך.
לשאלה ההשקפתית יש פנים לכאן ולכאן. יש אלה שעולמם הרוחני מתאים ל"עולה תמימה", שאינה יוצאת מן הארץ, דבקה בארץ ישראל, ואינה מוכנה לנשום נשימה אחת באויר ארץ העמים. זה עולמם הרוחני, והם חיים בתוכו באמונה; יש אלה שעולמם הרוחני מתאים ליציאה מידי פעם החוצה, להעשרת מפגשם עם העולם, להנאה ממכלול הבריאה ונופש מיוחד בחוץ לארץ, ואז הם שבים לארץ בכוחות מחודשים ובאוצר חדש של חוויות. זה עולם הרוחני, והם חיים בתוכו באמונה.
אדם צריך ללכת בנושאים אלה בדרכו שלו, ולראות מהו העולם הרוחני המתאים לו. אדגיש שוב את גבולות הגיזרה – אין מדובר ח"ו בירידה מן הארץ, אלא בקפיצה קצרה והרחבת עולמות, ושיבה לגרעין הקודש של ארץ ישראל וירושלים.
כל טוב