שאלה
ב"ה
שלום שלום הרב!
אני מקוה ששלום הרב טוב, ומודה מראש על ההתיחסות לשאלתי.
מה עלי לעשות, כאשר אני מוזמן לסעודת שבת אצל חבר שמצבו האמוני אינו ברור כל כך? כלומר, הוא חובש כיפה, ומוגדר כ'דתי' לפי ההגדרות הרחוביות, אך אינו שומר כמה מצוות חשובות – מתגלח בתער, אינו מתפלל במהלך השבוע ואינו מניח תפילין. אם השפורפרת של הטלפון בטעות תזוז בשבת, ויהיה צליל מעצבן, הוא יחזיר את השפורפרת למקומה.
ומבחינת אמונה: הוא אומר שאי אפשר לדעת באמת אם יש אלוקים. וגם אם כן – מה הן כל ההוספות והדקדוקים של חז"ל? וכי היה להם רוח הקודש? מנין לנו זאת? הוא די מזלזל בכל הענין הזה. (אינני יודע אם בליבו הוא חושב שיש אלוקים. על כל פנים, כלפי חוץ ובדיבורו – הוא טוען בבירור שהוא לא יודע).
הוא אומר שהערך הראוי ליהדות, היא בתור תרבות, בתור פולקלור. כל אחד יבחר מה בדיוק הוא רוצה לשמור ומה לא. היהדות היא באמת דבר נפלא ומדהים – אך לא בתור אמת מחייבת אלא בתור תרבות מפליאה ומוסרית.
וכעת לשאלה: כאשר הוא עושה קידוש, או מברך 'המוציא' על החלות, או עושה הבדלה – האם אני יכול לצאת בברכותיו? לפי 'משנתו' האמונית, יוצא שהוא לא באמת פונה לאלוקים בברכה, ולא מאמין שבאמת מישהו מקשיב שם. כיצד הוא יכול להוציא אותי ידי חובה אם כן? (וכמדומני שיש דיון בהלכה לגבי צירוף למנין של 'חילוני'. זה מצוי בעיקר בצבא. גם אם יש מי שיתיר את צירופו, יתכן שכאן הבעיה חמורה יותר. מפני שחייל שמסכים להצטרף למנין, אולי מראה בכך שהוא מאמין בה', ובברכה שהוא מברך – במקרה שהוא מברך ומוציא את הציבור (או לפחות אנו מסופקים אם הוא מאמין), אלא שבדרך כלל קשה לו לשמור מצוות. אך כאן ידוע לי בבירור שהוא לא מאמין (לא שהוא בטוח שאין אלוקים, אלא שאי אפשר לדעת האם יש)).
מה עשיתי עד היום? בירכתי בלחש יחד איתו. ראיתי פעם תשובה, כמדומה של הרב עובדיה יוסף, שהשומע קידוש או ברכת המוציא, והמברך 'בולע' מילים ואין שומעים אותו טוב – יכול לברך בלחש, ולהסתכל על הלחם / היין תוך כדי, וכך יוצא ידי חובה בעצמו.
האם זהו הפיתרון הנכון במצב שלי? האמת היא שאם הייתי יכול לצאת ידי חובה ממנו, בלי לברך בעצמי – היה לי נוח יותר. קשה לי לברך בשקט בלי שישימו לב, ואני משער שבקרוב 'יעלו' על זה, כיוון שאני סועד אצלו לעיתים תכופות, ואז יהיה לי קשה להסביר לו מבלי לפגוע ולעורר סקנדל.
ת
תשובה
שלום וברכה.
הבעיה באמירת שמע ישראל פעמיים רצוף היא שכך נראה כאילו יש שתי רשויות חלילה.
אבל, במסגרת שנים מקרא ואחד תרגום אין בדבר בעיה, משום שברור מההקשר שכוונתנו היא לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום.
כל טוב.
צדקת שבירכת יחד איתו.
תוכל להסביר לו כך: משל לשני אנשים. אחד אומר למלך 'אני לא בטוח שאתה המלך, אבל אם כן - תודה רבה שאתה דואג לפיתוח של הממלכה'. האם יעלה על הדעת שהחבר, שכן מכיר את המלך - יאמר 'אמן'???
אני חושב שאם הוא מוכן להקשיב טיפה - הוא יבין. במיוחד אם הבר טוב, ובמיוחד אם הוא אין לו בעיה (לצערנו) לומר שהוא לא בטוח בקיומו של אלוקים - אז הוא יכול להבין שברכתו לאלוקים לא מועילה למי שכן בטוח בקיומו!
ויהי רצון שה' ישלח על חברך אור ממרום להכיר את האמת ואת דרך הטוב.
חיים טובים.