שאלה
כבוד הרב, האם כשאני בדיכאון זה נקרא שנכשלתי בנסיון?
כשקשה לי,אני מתעודדת מכך שהייסורים מכפרים, אבל האם הדיכאון נחשב לייסורים?
או שזה שאני שוקעת בעצב זה בעצם חטא?
מכאיבה לי המחשבה שאני עלולה עוד להיענש על התחושות הקשות של הדיכאון...
מקווה ששאלתי ברורה,ותודה רבה מראש.
תשובה
ב"ה
שלום.
דיכאון זה דבר שיש לצאת ממנו .ויפה שעה אחת קודם .וכמה שיותר מהר יותר טוב.
דעי לך כי השמחה הגדולה של השטן הוא היצר הרע זה לא עצם הנפילה בחטא אלא הוא שמח לראות מה החטא עשה לאדם וכיצד החטא גרם נזק לכמה ימים ואפילו לכמה חודשים ע"י שהאדם נכנס לייאוש ולדיכאון.
[אל תתני לשטן לשמוח!!!]
את חייבת לצאת מהמצב שאת נמצאת בו ע"י דבר גדול ומתנה נפלאה שהקב"ה (שברא אותך ויודע את צפוני ליבך) נתן לך. למתנה הזו קוראים : [חזרה בתשובה.]
כשחוזרים בתשובה כפי שצריך וכמו שפירט הרמב"ם בהלכות תשובה הלכות א-ב מרגישים אושר גדול.
ובאשר ליסורים זה לא קשור כי "נקיפות מצפון" זה חלקה מתהליך של שיקום וחזרה בתשובה רק שצריך להשלים את התהליך הזה ע"י הוספת קודשה והוספת טהרה והוספת כוונה בברכות ובתפילה. ומעט מן האור יכול לגרש חושך...וכדאי לך ללמוד את הספר "אורות התשובה".
ואם שאלת על יסורים עייני בתשובתי "תפקיד הייסורים" ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=30867
ועייני גם בתשובתי -[עצות לצאת מדיכאון]- נכתב לבן אבל מתאים גם לך.
ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=53992
בברכה,
עוזיאל