שאלה
לכבוד רב היישוב צהריים טובים!
האם הרב רואה צידוק הלכתי במגורים בתוך יישוב קהילתי-דתי כדי לגור עם אנשים הגונים וישרים בעלי מידות טובות וכו' לאור הדרכתו של הרמב"ם בהלכות דיעות.מצד שני אם כולם יילכו ליישובים ושכונות הערים יישארו "יתומות ומופקרות" מבחינה דתית-ערכית?בצורה קצרה יותר:האם הרב לא רואה פגם מוסרי במגורים בשכונות נפרדות או ביישובים נפרדים לאור העובדה שבתקופות קודמות של ההיסטוריה היהודית עד לתקופת ששת הימים כל היהודים גרו ביחד בלי הבדלי מעמדות?
תודה רבה מראש והמשך ברכה בעשייה הציבורית.
תשובה
בע"ה
מאז תחילןת ההתיישבות בארץ, לפני כ70 שנה הוקמו קיבוצים ומושבים שהיו בעלי צביון דתי מגובש, ולא "חיו ביחד" כמו בעיר.
נכון שבתקופות מסויימות הדגש האידיאליסטי משתנה ויש נהירה לישובים, לקיבוצים או לגרעינים דתיים בעיר, ויש מי שבוחרים את מקום מגוריהם משיקולים פרקטיים ולא אידאולוגיים,
אכן יש ריוח ויש הפד בכל צורת חיים, וכל אחד בוחר לעצמו את מה שהוא חושב שבסופו של דבר מתאים לו .אינני רואה בזה חסרון אלא מגוון.