יחס לעולם הזה

שלום לך!
שאלת שאלה טובה וחשובה שנוגעת ביסודות חשובים בעבודת ה'
העולם הזה הוא אמצעי, הוא פרוזדור כדי להגיע לעולם הבא, הוא הכנה, אבל זה לא אומר שהוא לא חשוב, ההפך, כמו שמי שלא טרח בערב שבת לא יאכל בשבת גם פה מי שלא טרח בעולם הזה מה יהיה לו בעולם הבא ודווקא ההכנה היא חשובה כי בלי ההכנה , התכלית לא תהיה טובה כמו כל דבר, טיב הדבר מתבטא בהכנה שעושים לו, כמו מבחן שככל שמתכוננים אליו טוב יותר אז המבחן יהיה טוב יותר. ולכן מקום העבודה שלנו הוא בעולם הזה דווקא, שיש לנו ניסיונות כדי שנקבל שכר בזכות, בעמל, ולא בלחם חסד, במסילת ישרים בהקדמה בפרט הרמח"ל מדבר על הנושא הזה בהרחבה כדאי לעיין שם.
עוד נקודה נוספת, אם אנחנו מדברים על העולם הזה שהוא בלי תכלית, בלי תוכן ובלי משמעות אז הוא חסר משמעות הוא ריק, כי אתה רק טובע בחומריות ומגשש באפלה בלי תכלית, אבל אם מדברים על העולם הזה שיש לו תכלית, בודאי יש משמעות למה שהתורה מצווה אותנו בחיי היומיום, להתחתן ולגדל משפחה ועוד. התורה לא מחנכת אותנו לנזירות כמו הנצרות שהם מואסים בחיי העולם הזה (למשל לא מתחתנים כי זה לכאורה דבר מאוס וחומרי ועוד) ומצד שני לא טובעים בחומריות כמו יוון ששמה לעצמה את החומריות במרכז , אלא לחיות את חיינו מתוך קודש ולחבר את הקודש לחיי העולם הזה ומתוך כך לרומם את חיי החול לחיי קודש,
לעבוד את ה' זה לא לחיות בבידוד מהחברה וגם לא בהכרח ללמוד תורה כל היום , אלא עבודת ה' זה חיבור לה' וגם זה מתבטא ע"י עסק התורה , גמילות חסדים , מצוות וכו' התורה ברובה מתייחסת לעולם הזה, להתנהלות חיים תקינה , כמו למשל דיני נזיקין , דיני משפחה, חקלאות , מלוכה ומדינה ועוד.
תמיד צריך לדעת את המינון בכל דבר אי אפשר להיתפש במשהו אחד בקיצוניות , "כל האומר אין לי אלא תורה – גם תורה אין לו, כי תורה זה לא אוסף של כתבים שצריך ללמוד אותם אלא התורה עושה את הבנאדם ליותר טוב, יוצרת בו אישיות.
יש תקופות בחיים שאדם רוצה וצריך להתמלאות בתורה לפני שהוא יוצא החוצה להשפיע או לחיי המעשה או בכל תחום שהוא יהיה, ובשביל זה הוא מוותר על כל מיני עיסוקים או אפילו מצוות (שאפשר שתעשה על ידי אחרים), ובמשך השנים האלה הם מתמלאים ובונים את עצמם, מעצבים את אישיותם, ואח"כ כל אחד פונה לייעודו, אבל זה לא אומר שהם בבידוד מהחברה, אלא חלק מבוני החברה ,אף על המחיר שהם מתבדלים לכאורה, יש שבונים את החברה בחיי המעשה וגם לזה לומדים כמה שנים ויש שבונים אותה בחיי הרוח שלה.
לכל אדם יש תפקיד מסוים בעולם הזה והוא ממלא אותו עם הכשרונות והתכונות המיוחדות לו, עם הרצונות המיוחדות לו, אתה/אנחנו לא שום דבר אלא יש לך תפקיד יש לך את הצבע המיוחד שלך שרק אתה מוסיף פה בעולם, כמו למשל, כדי ליישב את העולם דרושים כל מיני בעלי מלאכות עם כל מיני תכונות וכשרונות שונים ממעצבי אופנה ועד פועלי בניין כך גם בעבודת ה' כל אחד יש לו את העניין שלו, התורה עוזרת לנו להשתמש ברצונות שלנו לדרך הראויה מישרת אותם ומעצבת אותם, התורה נותנת לנו את הכלים שלא נלך שולל אחרי כל מה שהעולם מוכר לנו, העולם היצרי, שהוא מספק לנו את הדברים הזולים, בעטיפה צבעונית ומשומנת, הוא עולם מדומיין שנותן סיפוק של רגע ולא סיפוק שממלא באמת את הנפש.
עבדי ה' באמת מתחברים לעצמם ולעולמם הפנימי, מתוך הגישה הזאת שעבודת ה' היא לא מנותקת מהחיים אלא חלק מהם, עובדי ה' הם באמת חופשיים כי הם מחוברים לעצמם, ובשביל להגיע לזה, צריך עבודה רבה להבין איך אנחנו באמת מתחברים לעבודת ה'.
ואסיים במשפט:
"עבדי הזמן עבדי עבדים הם, עבד ה' הוא לבדו חופשי" (כוזרי).
בברכה חן
chencorcos@gmail.com