יופי ביהדות

שלום

המושג "יעלת חן" הוא ביטוי יחידאי המופיע בתנ"ך פעם אחת במשלי פרק ה' פסוק י"ט:
"אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד"


מפשט הפסוק, ומצמידות המושג לביטוי "אילת אהבים" ניתן לחשוב שהביטוי "יעלת חן" הוא שם נרדף ל"אילת אהבים". רבים הבינו ש"אילת" היא החיה איילה. מכאן מגיע המלבי"ם (פרשן על הפסוק הנ"ל) למסקנה שגם "יעלת" היא חיה, ה"יעל", וכך לשונו של המלב"ם: "אילת אהבים ויעלת חן, האילה והיעלה שתיהן מגורתן על הררי בתר ועל הסלעים, ורחמם צר, כמ"ש הידעת עת לדת יעלי סלע חולל אילות תשמור, האילה תעורר אהבה והיעלה תעורר חן, ומדמה החכמה העליונה לאילה ויעלה במרוצתן קלה על הררי בתר, וכן החכמה באה מלמעלה ממקום גבוה, והיא מהירה במרוצת השכלותיה והיא מעלה אהבה וחן."

אך חז"ל במקומות רבים הבינו שפשט המושג הוא העלאת חן, כלומר דבר הגורם למביט בו, לעוסק בו, לאהוב אותו.

לדוגמא בתלמוד בבלי מסכת עירובין דף נ"ד:
"אילת אהבים ויעלת חן וגו' למה נמשלו דברי תורה לאילת? לומר לך: מה אילה רחמה צר, וחביבה על בועלה כל שעה ושעה כשעה ראשונה - אף דברי תורה חביבין על לומדיהן כל שעה ושעה כשעה ראשונה. ויעלת חן - שמעלת חן על לומדיה."

ובעקבות דרך זו פירש בעל המצודת דוד (פרשן על הפסוק) כך:
"ויעלת חן - היא תהיה מעלת חן בעיניך."

לסיכום, רוב ככל הפרשנים, הולכים בעקבות חז"ל, וסוברים שיעלת חן, משמעה מעלת חן - גורמת לתחושת אהבה אליה. יש מהפרשנים שהבינו ביטוי זה כמתיחס לחיה - יעל, ואז משמעות הביטוי היא אלגוריה (סמל) לחיה אצילית, יפה וזריזה.

מקוה שהועלתי

כל טוב