יהודים ועמים אחרים

שלום לך הילה.
השאלה שאת שואלת היא שאלה ממש ממש טובה. כמו שאנחנו רואים לגבי רבי עקיבא, שכאשר עוד היה עם הארץ, לפני שלמד תורה, הוא מאוד כעס על תלמידי החכמים שמתבדלים ואומרים שעמי הארץ טמאים, לא יכולים לאכול תרומה, לא מעשרים וכו´ וכו´, כמו שאמר רבי עקיבא יכולים לומר גם האומות. ובאמת, מי אמר שהם לא צודקים?
התשובה היא שמדובר כאן על נושא מאוד עדין, מאוד רגיש. את בטח מכירה את הויכוח האם לשלוח ילדים למוסד ´אליטיסטי´, דבר שגורם שלמי שאין כסף, יכולת להתקבל למוסד הזה וכו´, ישנה נפילה רוחנית, כי הוא מגיע למקום גרוע, או שהנכון הוא לערבב את כל הילדים וכך הטובים יותר יאזנו את החלשים יותר. זו, במידה מסוימת, אותה השאלה.
והאם ללכת לגרעינים תורניים בעיר, מקום שבו קשה יותר לחנך, או לגור ביישוב שבו קל יותר לשמור על חינוך הילדים?
טוב. בסדר. הבנתי. אבל מה אתה בא לומר בכל הדוגמאות האלה?
אני בא לומר שקשה מאוד למצוא את הגבול הנכון בין התבדלות, יצירת מעמדות שונים וכו´, לבין הצורך לשמור על קשר, כדי שלא יקרה שהקבוצה שמתקדמת תגלה פתאום שהיא אמנם בראש, אבל אין מי שהולך אחריה. . .
הנושא הזה הוא מאוד עדין, ואנחנו פשוט מאוד סומכים על חז"ל שהם ידעו להעריך בצורה מדויקת מה ה´נזק´ שמשתלם לנו לסבול לעומת התועלת בשמירה על יחודו של עם ישראל, טהרתו וכו´.
חשבת על הנושא די הרבה ובצדק, כי קשה מאוד למצוא תשובה מלאה. לפעמים בחיים אנחנו עושים שיקולים של רווח לעומת הפסד, או הפסד גדול לעומת הפסד קטן, ומחליטים משהו. חשבי על זה – מה היה קורה אם לא היינו מפרידים עצמנו מן הגויים? איזה אחוזי התבוללות היו? גם היום הם ישנם, בטח ובטח שהדבר היה קורה אם לא היינו מדגישים את היותנו עם נפרד!!!.
וסתם דרך אגב – מותר לשתות מהכוס שהגוי שתה ממנה. אינני יודע עם איזו הלכה התבלבלת, אבל בכל אופן, זהו בלבול.
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,
yehonatan@makshivim.org.il