ידיעה ה' ובחירה חופשית

שלום וברכה!
שאלת שאלה גדולה וחשובה, שאלת הידיעה וההשגחה של ה´ והבחירה שלנו, שהיא אחת השאלות שרבים וגדולים עוסקים בה וצריך להתעמק וחקור בה בעמקות גדולה, וננסה בעזר ה´ להתעמק ולענות ויהי רצון שיהיה לי סייעתא דשמיא לכוון לאמת.
אכן הקב"ה קובע מתי אדם יולד ומתי הוא ימות ולא רק זה אלא גם לאיזה משפחה הוא יהיה ובאיזה מקום הוא יולד בתנאים כאלה ואחרים בזה אין בחירה לאדם.
אז באמת אנחנו צריכים לברר מהי הבחירה של האדם? ואני יסביר בעזר ה´.
הבחירה של האדם היא בתוך מסגרת חיים מסויימת,
ואם אנחנו אומרים שהקב"ה יודע, לא שייך להגיד עליו שהוא "יודע עתידות", כי בשבילו אין עבר הווה עתיד הוא מעל הזמן, הוא נצחי, ורק מבחינתנו שאנחנו תחת זמן יש מושג של "אני יעשה", "יהיה לי" "אתנהג כך וכך".
כשאנחנו בעצם מדברים על הקב"ה אנו צריכים לדעת שאנו מדברים על "גילויו בעולם" כלומר הקב"ה נגלה אלינו, ולכן כשאנו אומרים שה´ הוא יודע אז זה רק בהשאלה שאנחנו נבין, ובעצם הוא וידיעותיו זה דבר אחד "הוא נגלה בידיעותיו" ובמילים יותר פשוטות ידיעתו של הקב"ה זה הפוטנציאל שטמון בעולם, והיא מתגלה דרכנו, ולנו יש בה בחירה.
וזה בעצם אומר שקב"ה נטע בתוכנו הרבה תכונות, כשרונות, ערכים, ולכל אחד הוא ייעד לו תפקיד ע"י אותם תכונות וכשרונות מסויימים, שה´ נטע בתוכו והאדם צריך להוציא אותם לפועל במסגרת חייו, והקב"ה פיזר בעולמו את הכשרונות לכל האנשים, למשל אחד צייר ואחד בנאי, אחד רוחני ואחד מעשי וכו´.
ובזה נתן לנו בחירה חופשית ובמשך החיים של האדם הוא נפגש עם אירועים מסויימים שמכוונים אותו למטרה שהוא צריך לעשות בחיים אם זה מרצונו או בעל כורחו, שבזה מטים את רצונו לייעודו. (למשל יעקב אבינו שירד למצרים ע"י הנסיבות שהיו לו).
אתן לך דוגמה מהחיים שלנו, אדם שהוא כשרוני למוסיקה או ספרות, והוא בחר ללכת לעסוק בבניין או סבלות, מרצונו החופשי, אין לו שום בעיה ללכת לשם, אבל הוא בעצם בוגד בתכונתו הפנימית, ולכן המציאות תראה לו שהוא לא שייך לשם, היא תטפח לו בפנים, וכך כל חייו אדם נדרש למצוא ולהוציא לפועל את תכונתו הפנימית וכשרונות הנטועים בו ולא לבגוד בהם, והבחירה שלנו היא בתחום הזה, והיא מאוד גדולה עד שהרמב"ם כתב על זה שזה אחד מהיסודות של הדת, כך יינתן לנו שכר וכך נוכל להתצוות כל כך (כלומר שה´ יצווה אותנו לקיים תורה ומצוות).
אדם בוחר מתי ואיך לגלות את הפוטנציאל הטמון בו ובאיזה מסגרת לחיות ועם מי לחיות ואיזה משפחה להקים וכו´ והקב"ה נותן לו סיוע, זה נקרא "סייעתא דשמיא", ועל זה כמובן צריך להתפלל שה´ יכוון אותנו למקומות הנכונים, ואם הוא לא יתקן במשך חייו את מה שהוא צריך לעשות, אז בניו או בני בניו ימשיכו את עבודתו כי בן הוא המשך של אביו, (בן כרעא דאבוה"-בן הא רגל של אביו).
אבל אנחנו רואים לרוב שבני אדם מוצאים פחות או יותר למה הם נוטים, וכמו שכותב הרב קוק זצ"ל, האדם הבריא צריך להאמין בחייו כלומר שהוא יאמין בנטייתו הטבעית, ששם הוא מקומו, ולשם צריך לשים את מגמת חייו, שם צריך להשקיע.
הבחירה של האדם היא כוח שה´ נתן לנו, להשתתף עימו בעשיית עולמו, היא הצלם האלוקים שבו והיא מתגלה כאן בעולם הזה דרכנו, ומצד שני האדם גם נדרש לעשות זאת כצו אלוקי, וביחד, יש שיתוף עם הקב"ה (כמו מה שכתוב במדרש על שיר השירים, "תמתי" אל תקרא תמתי אלא "תאומתי").
ולכן מובן הצו על האדם שלא לקלקל "שאם תקלקל אין מי שיתקן אחריך".
בברכה חן
לכל דבר ועניין- chencorcos@gmail.com