שאלה
אז ככה,
אני בחור אחרי אמצע שנות ה20 (27)
וכמו כולם מחפש כבר את החצי השני.
אך דא עקא הוא איננו מגיע למרות כל הניסיונות וההשתדלויות זה לא הולך
אך הבעיה היותר קשה היא שאני מרגיש שככל שהזמן מתארך אני יותר ויותר נכנס ליאוש - חוסר אמונה וככה ירידה רוחנית וחוזר חלילה. פשוט מאוד מעגל קסמים שלא ניתן לשבור אותו
ניסיתי כמה פעמים ל"חזור" אחורה אך ממש זה ממני והלאה
כיצד פותרים בעיה זו ? יש אולי פתרון ?
(חוצמזה די מוכח שככל שהגיל של החבר'ה עולה ככה גם הרמה הדתית יורדת אולי זה קשור לזה, לאחרונה גם מישהו אמר לי לא תמצא בחורה דתית מאוד בגלל שכולם או צעירות מידי או כבר נשואות בגילאים האלו)
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בעזה"י
שלום,
אני מוכן להציע רעיון אם כי כמובן אין פתרונות קסם...
בר' צדוק הכהן ובעוד ספרים יש הנהגה של "השלך על ה' יהבך" כלומר להטיל על הקב"ה אחריות. ואפרט.
"מה' אישה לאיש"
האמת היא שאף אדם, אפילו השדכנית המנוסה ביותר, לא יכול לשדך באמת- רק לקב"ה יש כח לקחת 2 אנשים שונים באופים ובתכונותיהם, 2 נשמות שהגיע כל אחד מגילגוליו וממקומות שונים ולחבר אותם יחד.
הקב"ה הוא זה שבסופו של דבר מוצא את השידוך ומזזוג את הזיווג.
אלא, שכמובן כמו בכל עניין יש צורך לעשות כלים, לתת עוז לאלוקים כדי שיוכל לפעול- לשם כך יש השתדלות ולשם כך יש אנשים זכאים שזוכים שהזכות תתגלגל על ידם. ראשית, יש לזכור זאת- בסופו של דבר תקבל את אשתך ישירות מריבונו של עולם (גם אם דרך ועל ידי אדם כזה או אחר...).
עכשיו "השלך על ה' יהבך" אתה תחפש! תעשה השתדלות- לא מן השפה לחוץ לא כדי לסמן "וי" אלא באמת תשתדל, תרצה (אני יודע שאתה רוצה- אבל צריך גם להזכיר לעצמנו...) תחפש, תקבל הצעות, תצא- אבל מבחינת הדאגות, מבחינת החששות והפחדים והספק והיאוש- זה לא עניין שלך, זה עניין של ה' יתברך! אתה עשה את שלך ותן לו לעשות את שלו!
אם תאמין בזה באמת, אם תבא אל הקב"ה באמיתות ובתמימות ותאמר "ריבונו של עולם אני שלך וחיי שלך- אני עושה את שלי ואתה עשה את שלך" גם לא תהיה מתוסכל, גם תתמלא תקווה- שכן אם הקב"ה מטפל בתיק שלך- אין לך שדכן טוב מזה.
לאופטימיות ולאמונה יש השפעה מכרעת על הפגישות עצמן. וכך כשאתה בא לפגישה ראשונה אל תברר האם היא ראויה ומתאימה להיות אשתך- זה יתחוור מאליו בהמשך, זה לא עניינך כרגע, זה ענינו של הקב"ה- תפקידך בפגישה הראשונה (ואפילו בשתיים שלוש הראשונות) להנות, לחבור ולהתחבר, לזרום ולנסות לעשות שעתיים שלוש הכי נחמדות שאפשר ביחד- כי בעניינים הטכניים, כרגע הקב"ה מטפל.
כאמור "מה' אשה לאיש" וכל כך הרבה מחפשים את החצי השני ואינני יכול להבטיח זשה יועיל- אבל זה מחזק..
ובאשר למספר המועט של בנות מאד-דתיות בגילאים הללו- זה נכון בעקרון, אבל מה אכפת לך כמה בנות תורניות יש בגיל הזה- אתה צריך רק אחת, נכון?..
יהי רצון שהקב"ה ימצא לכל הרווקים ולכל הרווקות את בן/בת זוגם האמיתי במהרה, ועד אז יתן להם כח להמשיך ולחפש, להתפלל ולקוות...
בברכה,
אור
צוות ישיבת צפת