שאלה
שלום.
יש לי טראומה מהמדרשה שלי, השנה שעברתי בה היתה מלאת קשיים ועיצבון, והטעם שנשאר לי מהווי בית המדרש הוא מר. הבעיה כרגע היא שבגלל החויה הקשה יש הרבה דברים "דתיים" שאני לא מסוגלת לעשות כי הם נקשרים אצלי לאותו עולם שכל כך לא היה לי טוב בו, והזכרון הרע מונע ממני לרצות לעשות, מהווה התנגדות לחלקים מסוימים מהקודש. מה עושים?
תודה מראש
תשובה
שלום לכותבת היקרה,
פעם אחת נסע סוחר גדול עם עגלה עמוסת חביות, מלאות ביין טוב, יין הונגרי.
משהתארכה הדרך, פנו המשרת ובעל העגלה שהיו עימו אל הסוחר ואמרו: "ימים רבים אנו
מיטלטלים כבר עם היין הזה, וסובלים בגללו, תן לנו לטעום מעט מאותו היין המשובח".
נתן להם הסוחר לטעום מאותו היין הטוב. לאחר ימים נתגלגל המשרת לעיר קטנה למקום בו ישבו אנשים ושתו יין ושבחו אותו מאוד, ואמרו שהוא יין הונגרי.
כששמע זאת המשרת אמר: תנו לי לטעם.
ונתנו לו, ומיד אמר: אני יודע שאין זה יין
הונגרי בכלל. כששמעו זאת אותם אנשים, גערו בו ודחפו אותו. והוא עמד על שלו וטען שאין זה יין הונגרי, שכן הוא היה אצל סוחר גדול ואצלו טעם יין הונגרי ולכן יודע הוא מהו יין הונגרי, וכך אמר להם: "מי שטעם יין הונגרי אמיתי-אותו לא יטעו עוד לעולם..."
קראתי את דברייך בצער רב על כך שזו התחושה שלך משנה של לימוד תורה שאמורה לשמח ולהכניס כל כך הרבה טוב לחיינו. אומרים שאין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ-ייתכן וליבך לא היה שם...
ויותר מכך-
כתבתי לך את הסיפור של ר´ נחמן על היין ההונגרי.
אותו אדם שטעם מהיין ההונגרי-גילה אמת שיותר מאוחר לא יוכלו לקחת לו אותו...הוא יודע מה ואותו יין הונגרי אמיתי.
לפעמים לוקח לנו זמן למצוא את היין שלנו-האמת שלנו בתוך שלל הגוונים. וכן בסוג מדרשה/אנשים וכו´,צריך לדעת איפה להיות וממי לספוג. אני בטוחה שישנם מקומות אחרים בהם שמחה תמלא אותך ולא תחושות עצב וכו´.
התיאור שתיארת יכול להיות גם אחרי שנה של התעלות והתקדמות שכשנוחתים למציאות שבה היינו לפני כן-בית ומשפחה,חברה וכו´,מרגישים פתאום את הפער הגדול בין המדרשה לחיים בחוץ... אך כאן נראה שהתחושות אחרות.
דעי- אל חשש! יכול להיות שעכשיו תהיה לך תקופה של מרחק מדברים שקשורים לעולם המדרשה,אך אם תבררי נקודות שהפריעו לך,ואולי תפגשי עם דרכים אחרות,והדברים יתאזנו.
אשמח אם תוכלי לשתף ולרשום מה הנקודות שהפריעו לך במדרשה,מה גרם לתחושות שתיארת?
האם היה מגוון של בנות במדרשה? נראה לי שכדאי לומר/לכתוב לאחד מהאנשים בצוות המדרשה את מה שאת מרגישה אחרי שנה,חשוב שיהיו מודעים לכך...
ואולי תביני מהם דברים בצורה שונה.
כרגע-נסי לקבל את עמצך עם ההתנגדות ועם הביקורת שיש לך,ויחד עם זאת לא הייתי שומרת בבטן את הדברים אלא מנסה לברר את הנקודות שגורמות התנגדות ככל שתוכלי. אם תרצי הכוונה בעניין,תוכלי לפנות אלי (או מישהו אחר מהצוות)באימל זה או טלפונית.(בתיאום מראש)
המון המון הצלחה,ורק טוב.
תוכלי לכתוב בשמחה לכתובת:
adigut7@gmail.com
עדי