טהרת נידה כשחיים יחד ללא קידושין

בס"ד
שלום רב,
חיי אישות ללא קידושין אסורים לפי ההלכה, לכן החיים המשותפים שלכם הם בניגוד להלכה.
קשר זוגי של איש עם אישה נידה שלא טבלה במקווה הוא איסור חמור מאוד. לכן אפשר להבין את בן זוגך שנרתע מלעבור על איסור נידה.
עם זאת התחושה הטבעית שלך גם היא נכונה: איך אפשר מצד אחד (בהלכות נידה) לרצות להיות בסדר עם אלוקים, מצד שני (בהלכות קידושין) להמרות את מצוותיו.
יש הגיון ברצון של בן הזוג שלך שתשמרי נידה. אבל אין הגיון בכך שהוא מעוניין להמשיך אתך קשר מבלי שהוא מקדש אותך – כל יום שהוא חי יחד אתך (גם אם תשמרי נידה) הוא עובר איסור הלכתי.
הדבר דומה למי שמקפיד על אוכל כשר אבל מזלזל בנטילת ידיים ובכל הברכות של האכילה.
אנחנו מתפלאים ושואלים אותו: אתה מאמין או לא מאמין? יש לך או אין לך יראת שמים?

דווקא מתוך הכרת הרצון הזה של גברים לחיות ב- "טהרה" עם אישה אבל ללא נישואין, דבר שהוא אסור לפי ההלכה, גזרו חכמים איסור על אישה שאינה נשואה לטבול במקווה כדי להטהר מנידתה.
חכמים קבעו שלא יהיו "חצי" נישואין: או נישואין של קידושין וטהרה, ואם לא קידושין אז גם לא תהיה טהרה.

מתוך הכרות שלי עם עולמם של גרושים וגרושות אני יודע שהם לעיתים באים לאחר זכרונות מרים וצלקות קשות מחיי הנישואין הקודמים שלהם. לכן הם מתקשים מאוד לתת אמון בעצמם ובבן הזוג החדש, ולהקים שוב משפחה אמיתית בחופה וקידושין כדת משה וישראל.
אבל דווקא הנאמנות הטבעית של בן זוגך לתורה והצורך הפנימי שלו לחיות עם בת זוג בטהרה, יכולים להיות נקודת מוצא להמשך התקדמות, ושאיפה לבנין של זוגיות שלמה, אמיתית ומלאה ביניכם. לכן אני מציע לך להראות לו את התשובה שלי. לכל הפחות לדון אתו על הדברים ברוח הזאת, לראות ברצון שלו לשמור נידה בסיס לבנין אמיתי ושלם של הקשר שלכם.
תמסדו את הקשר בחופה וקידושין, תחיו חיים מלאים, כשרים וטהורים, כדת משה וישראל.