שאלה
שלום ,
אנו גרים ביישוב קטן בו כולם מכירים את כולם, ומכיוון שאישתי הינה אישה צנועה מאוד וביישנית, היא מתביישת לטבול במקווה שביישוב, כי שכנותינו הבלניות ידעו....
לכן בכל חמשת שנות נישואינו אשתי נוסעת למקווה ביישוב אחר, בו הבלניות לא מכירות אותה, וכך נמנעת הפדיחה.
הבעיה שחוזרת לעיתים, היא כאשר יום המקווה יוצא בערב שבת / חג, ואז איננו יודעים כיצד לפעול, ובסופו של דבר בד"כ אנו דוחים את יום הטבילה למוצאי השבת / חג.
כל דיון בנושא מעלה אי נעימויות שאין בהם טעם, האפשרות היחידה שתיהיה מוסכמת על אישתי, היא טבילה לפני ובסמוך ככל הניתן לשקיעה, על מנת שישאר לה זמן לחזור לפני הדלקת נרות.
לפיכך שאלתי היא האם עדיף במקרה כזה לטבול בערבי שבת / חג לפני שקיעה, או שעדיף לדחות את הטבילה למוצאי השבת / חג ?
אודה באם תוכל להשיב לשאלתי מוקדם ככל האפשר שכן יום המקווה שלנו יוצא בערב חג שבועות הקרוב.
בתודה ובברכה.
תשובה
שלום
ראשית, אין במה להתבייש, אדרבה יש לשמוח בכך ששומרים את דבר ד' כמו שאר נשות היישוב. המיניות אינה חטא נסתר אלא כח אלוקי טוב.
אם אשתך מתעקשת לא לטבול במועד בלילה, יש לטבול במוצ"ש, שהוא ליל יום שמיני. אין להקדים במקרה כזה את הטבילה ליום השביעי מבעוד יום.
כל טוב