חרדים,עבודה,מדע

שלום וברכה!

אתייחס בהתחלה למקורות שחברה שלך מביאה .

הרמב"ם בשום מקום לא כתב שמדעיים בלבלו אותו. זו המצאה שלא קיימת. תבקשי מחברה שלך להראות את הדברים כתובים או מקור המדוייק איפה זה נמצא. הדברים הפוכים לגמרי, הרמב"ם התייחחס לא פעם במורה נבוכים ובמשנה תורה ( בעיקר בהל´ יסודי התורה ) שבלי מדעי הטבע ( כגון מתמטיקה, פיזיקה, ביולוגיה, אסטרונומיה וכד´ ) אי אפשר ללמו ולהבין מדעי האלקות ( הכוונה תורה ומטפיזיקה, קרי מחשבת ישראל , הדברים שמעבר לעולם ). הרמב"ם חשב שחוכמות "חיצוניות" הן חלק מהתורה, כיוון שבלי הבנתם אי אפשר להבין את העולם שברא הקב"ה וללמוד באופן נכון תורה. כלומר לא נראה לי כלל שרמב"ם מתי שהוא שינה דעתו בענין. גם לא ראיתי אף פעם מקור לשינוי דעתו ולמדתי ב"ה לא מעט את הרמב"ם כולל אגרותיו.

גם רב קוק לא יכל להסכים עם קו החרדי של "ציבור לומדים" כי הוא לא הכיר תופעה כזאת בחייו. הרי "ציבור לומדים החרדי" נוצר בעקבות דברי חזון איש שהיה מאוחר יותר מרב קוק. ההבדל העיקרי בזמנו בין עולם החרדי לבין דתיים לאומיים ( דבר שגם לא כ"כ היה קיים בתקופת רב קוק ) זה יחס לציונות ולתנועת ההשכלה בכלליות. רב קוק כידוע מאד תמך בציונות. נכון שרב קוק לא היה מעריץ גדול של אוניברסיטאות, אך הוא תמיד טען שיש לקדש את החול. כלומר יש לעבוד וודאי לעבד אדמות ויש בדבר מצווה גדולה. יש ללמוד גם מדעים. השאלה היא כמה להשקיע בהם. כאן רב קוק באמת היה איכשהו בכיוון החרדי , אם אפשר בכלל להגיד כך. גם כידוע גדולי הציבור החרדי למדו באוניברסיטאות. לדוגמה אדמו"ר השביעי של חסידות חב"ד ועוד רבים.

גם ניתן למצוא במקורות היהודיים המוקדמים ביותר שיש חשיבות בלימוד חכמות וודאי לשונות. הרי חכמי הסנהדרין היו חייבים לדעת שביעים לשונות וגם מדעים. רס"ג ( ר´ סעדיה גאון ) היה בין תומכים הגדולים בלימוד חוכמות חיצוניות. רלב"ג אפילו נהיה מפורסם בחוגים מדעניים של ימי הביניים על גילויו במדע והרשימה עוד ארוכה מאד.

כלומר מכל הנ"ל יש חשיבות מאד גדולה בלימוד מדעיים , כדי להכיר עולמו של הקב"ה ולהבין יותר טוב את תורתו. מכאן, כאשר לימוד המדעיים נעשה למטרות תיקון עולם במלכות שדי, הכרת עולמו ופעולתיו של הקב"ה זה טוב ומותר ואפילו ע"פ הרבה מאד ראשונים חובה. הרי הקב"ה אמר שלהכיר אותו אפשר דרך פעליו בעולם. איך נדע פעליו בלי להתבונן בהם וללמוד אותם. הרי עולמו של הקב"ה לא מסתיים בארבע אמות של ההלכה, אלא בכל חוקי הטבע יש הקב"ה. האם יש להזניח את החלקה האלוקית הזאת? התשובתי היא לא.

מכאן יוצאת המסקנה המתבקשת - עדיף ללמוד תורה שכוללת גם מקורות היהודיים הקלאסיים כגון תנ"ך, גמרא, ראשונים, ספרי הלכה, ספרי מחשבה ומוסר וגם מדעים ( ע"פ הרמב"ם לפחות . עייני על זה מאמר של רב קאפח בכתביו "חוכמות חיצוניות בתורת הרמב"ם" ) ולהגשים את התורה והמצוות באופן מעשי. כלומר תורה ועבודה גם יחד.

ויש לא מעט מקורות לזה. תכנסי לספריות ותחפשי. גם נראה לי שיש באתר בתשובות מקורות.

בברכה,

חיים דב בריסק, צוות ישיבת הר עציון