חניכה שלי יוצאת עם בחור חילוני!

שלום וברכה,

שמחתי לקרוא את שאלתך משום שהיא מראה אכפתיות גדולה, רצון לעזור ודאגה רבה לחניכה.

עלייך לדעת שבעולם בו אנו חיים, מפגש עם אנשים שונים מאיתנו (ובתוכם גם חבר´ה חילונים) הוא בלתי נמנע (ולא בטוח שהוא תמיד לא רצוי...). אמנם, כאשר כתוצאה מהמפגש נוצר קשר זוגי – שבינו לבינה, הדבר אכן בלתי רצוי, ולא נכון מהותית.

ראשית, עלייך לבדוק אם יש מחנכת / מורה / רב האולפנה או בית הספר שבו היא לומדת / כל דמות מבוגרת אחרת – שניתן לסמוך עליה ושקרובה לחניכה שלך. אם כן, שתפי אותה בכל הנושא, ספרי לה מה עובר על החניכה ובקשי ממנה להמשיך לטפל בנושא. זאת, משום שבדרך כלל לאדם מבוגר יש יותר נסיון בתחום, וממילא יותר כלים להתמודד עם הבעיה. אם תעשי כך – הפסיקי לחלוטין "לטפל" בבעיה, והשאירי הכל לדמות הזאת. את, שאר המדריכים והחניכים – המשיכו להתייחס אליה כאל חניכה רגילה – אחת מהחבר´ה.

אולם, אם אין בנמצא אדם כזה שניתן לסמוך עליו, נסי לטפל את בנושא ע"י שיחה חד פעמית ודיסקרטית לחלוטין עם החניכה.

הדבר הראשון שצריך לעמוד לנגד עינייך במהלך השיחה הוא כמה שיותר לקרב את החניכה חזרה אלייך, ולקבוצה שאותה את מייצגת עבורה – הסניף, או החבר´ה הדתיים בכלל... לקרב לקרב, וחס וחלילה לא להרחיק.
אסור שתתני לה להרגיש כאילו בגלל העניין הזה היא דחויה או לא רצויה במחוזותינו.
לכן גם לא כדאי להפוך אותה ל"שונה" מהשאר, ובוודאי לא לרכל עליה או לדבר עליה ולחפש מידע על מעשיה עם אותו בחור אצל שאר בני ובנות השבט. (אני מקווה מאוד שהמידע שהגיע אלייך מהחניך היה סיפור תמים, ואין צורך להרחיב בחומרת איסורי הרכילות).

לאחר מכן תוכלי לגשת לשיחה רצינית ומעמיקה איתה, ולהסביר לה, שוב בצורה שתגרום לה להרגיש תחושות של קירוב ולא הרחקה, שקשר מסוג זה גורם לה רק רע, וטוב לא יצא לה מזה...

ניתן לעשות זאת ע"י הרחבה על השקר וההטעיה שישנם בהנאות הרגעיות (נגיעה, נישוק וכדומה), לעומת הנאות אמיתיות בחיים. בע"ה, ביום מן הימים בעוד לא הרבה שנים, היא תזכה להתחתן ולהקים בית בישראל. קשר אמיתי עם בעלה יוכל להיבנות רק על טוהר, כנות מקסימלית בין שניהם ועל הכרת הפנימיות של הזולת – דברים שנפגעים אצלה עכשיו, בקשר עם הבחור הזה, ויוסיפו להיפגע ולהישחת לחלוטין אם היא לא תעצור את זה מוקדם ככל האפשר.

כפי שאני מבין, היא עדיין דתיה, ולכן, הסבירי לה שקשר כזה הוא בגידה עצומה בקב"ה ובתורתו, שבה הוא ציווה אותנו על איסורי העריות (שכוללים גם נגיעה, נישוק וכד´ – מה שכתבת בשאלתך), ומלבד הבעיות ההלכתיות נטו שיש בזה, יש כאן בגידה ברוח. לא זו היא רוח התורה שמורה לנו לייסד קשרים על בסיס הרבה יותר רחב מהנאות רגעיות, ולשמור את עצמנו – את כל עצמיותינו – הפנימית והחיצונית לבן הזוג האחד והיחיד שאותו נכיר בהמשך ואיתו נבנה את ביתנו, ולמעשה יחדיו נחיה את כל חיינו.

לבסוף, הדגישי לה שהדברים נאמרים באמת כחברה אל חברה, ומתוך דאגה עצומה למצבה ולעתידה, ונסי שהיא תבין אותך ותצליח לחשוב ולהרגיש את המסר שאת מעבירה לה.

חשוב, להדגיש שכל זה אינו מרחיק אותה, ולו במאומה, מהקב"ה שאוהב כל יהודי באשר הוא, וכמובן לא מהסניף ומהחבר´ה שלכם. כמו שכתבתי מקודם, כדאי שזאת תהיה השיחה היחידה שלך איתה בנושא. עודף "שיחות" יגרום לה לא להקשיב יותר מדי לתוכן הדברים שאת מנסה להעביר לה, ותחושת אי נוחות רבה. בע"ה גם אם לאחר השיחה הזאת היא תמשיך לצאת עם אותו בחור עוד זמן מסוים, אתם – מדריכיה וחבריה, בהתנהגותכם המעודדת, החיובית והתומכת (אם כי שוב פעם אני מזכיר: לא להפוך אותה ל´ההיא´ או ל´זאת שיוצאת עם חילוני´, אלא להמשיך להתייחס אליה כאילו דבר לא השתנה) תביאו אותה להכרה האמיתית – עד כמה זה לא נכון...

בהצלחה רבה,
ניצן, צוות משיבים ישיבת הר-עציון