שאל את הרב

חניך שלי התחיל להיות בקשר עם בנות, איך מפסיקים את זה?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 09/07/07 15:51 כג בתמוז התשסז

שאלה

קודם כל כל הכבוד לכם על כל העסק אני ממש משתמש באתר והוא ממש עוזר לי!

ראיתי כמה שאלות דומות אבל לא מצאתי בדיוק את השאלה שאני מחפש אני מדריך בבנ"ע את שבט הרא"ה ויש לי חניך שבזמן האחרון התחיל ממש להדרדר כעקרון יש לו חברה הוא התחיל לדבר עם פול בנות הוא כבר לא שומר נגיעה את הבנות הוא מכיר הוא מהסניף או מהמד"צים (קורס בשביל להיות מדריך)יש עוד חניך שגם מתחיל לבקש ממנו מספרים של בנות ותמונות בבקשה תעזרו לי באיך להסביר להם למה להפסיק עם זה תודה רבה!!!

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

מה נשמע מדריך יקר?

העבודה שאתה עושה,הראש הגדול, הדאגה שלך לחניכים...יש ברוך ה' עתיד!

תראה,בדברים האלה צריך להיות חכם ואתה בתור זה שמופקד על העברת המסר צריך לזכור שני כללים סופר חשובים לעצם העניין:

הראשון:
"כשם שמצווה לומר דבר הנשמע, כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע".

המדריך: למה אתה צריך עכשיו לעזוב אותה?
כי זה אסור! רוצה שנפתח ביחד שולחן ערוך? רוצה לראות מה הוא חושב על ה'אהבה' הזו שלך?'.

אחרי משפטים כאלה, תהפוך באופן סופי ל'מדריך הדוס' ואם לפני כן הייתה לך איזו מידה של השפעה עליו, עכשיו אתה פחות או יותר שרוף.

והכלל השני:
כי בתחבולות תעשה לך מלחמה".
שזה אומר שלא פחות חשוב ממה שיש לך לומר, תחשוב על איך לומר, שלא ייכנס לו מאוזן אחת ויעבור מהשנייה.
גם אתה בתור המדריך שלו, יודע כמה פעמים עמדת בחיים מול המלחמה הזו של השכל והלב.
כמה פעמים השכל שלך הראה באופן מאוד ברור ימינה, אבל מה לעשות שהרגליים שלך הלכו דווקא שמאלה כי הלב שלך פשוט...כל כך רצה.

תיכנס לראש שלו, לנעליים ותבין כמה הניסיון מבחינתו קשה:
מצד אחד הבנות, הפיתויים, כל כך קורץ,מושך, זוהר, עטוף וארוז כמו חלום.
כל החושים שלו צועקים, הריח, הראייה...
ומצד שני?
מדריך שלא מפסיק לטחון לו כמה שזה אסור, כמה שורות בספרים קדושים שבכלל כתובים בסינית ואיך בכלל הגעת לדיבורים על אסור ומותר ואהבה
הוא? כולה ניסה להחזיר כמה בנות בתשובה...

אז קודם כל הייתי מנצל את המקרה הזה של החניך, את המגמה הזו ועושה פעולה על הנושא של:
'הפרי האסור, האם הוא באמת כל כך טעים?'
או 'אין אדם מת וחצי תאוותו בידו-'הדשא של השכן'.

חשבת על זה פעם, למה אנחנו תמיד אבל תמיד רוצים דבר שאין לנו?
למה החניך שלך פתאום כל כך נדלק בכל הנוגע לקשר הזה עם הבנות?
כמה פעמים קרה לך שנעצרת ליד חלון ראווה של חנות ספורט וראית איזה נעליים, Nike Air שוקס עם בולמי זעזועים, משהו מטורף ויעזור לך הקב"ה אבל אם לא היית דתי, היית חוזר עוד באותו הלילה ומשיג את הדבר הזה...
מכיר את התחושה שאתה נוסע בכביש ופתאום עוצרת לידך איזו פורשה בוקסטר עצבנית, ואתה חייב, חייב לראות מי הבר-מזל ששיחק אותה ונוהג בה?
ואז כשאתה כבר רואה אותו, פתאום אתה מוצא את עצמך ממלמל מילות ברכה ו'חיים טובים' לאמא שלו?
למה, הוא עשה לך משהו?

אלא מה, זאת הקנאה, אין, אני חייב להשיג את זה ודווקא בגלל שהפרי כל כך אסור, דווקא בגלל שאתה יודע שאתה כל כך לא הולך להשיג את זה, דווקא בגלל זה אנחנו כל כך משתגעים מהדברים האלה.
למה הוא כל כך נמשך לזה?
כי לא היה לו את לפני כן! ולכן עם קודם כל הוא בעצמו יצליח להבין את זה, נראה לי שעשית פה התקדמות משמעותית.

אתה יכול לפורר לו את זה, להמחיש לו את זה בעזרת תופעת 'הצעצוע החדש':

לך לחניך שלך ותשאל אותו, איך הוא היה מגיב, אם נניח היית אומר לו שמחר בבוקר אתה מביא לו למבורגיני דיבלו חדשה ליד הבית ומושיב ליד כיסא הנהג את אותה בת שהוא כל כך רוצה להיות איתה בקשר.
המפתחות בפנים, סע...
הלב שלו...עוד שנייה יצא מהמקום!
'בואנ'ה ת'רציני? באמת? למבורגיני ועוד הבת שאני כל כך רוצה להרשים אותה, היא...היא תשב לידי?' אני חולם או מה?
אוקי, נהדר...
יום שני, שוב פעם אותו סיפור.
מחכה לך, אתה אומר לו, למבורגיני עם מפתחות בפנים,תעשה מה בראש שלך...
הלב שלו? שוב מתפוצץ אבל...טיפה פחות.
בכל זאת,אין כמו הפעם הראשונה, אז הכול היה כל כך חדש, מלהיב, את זה הוא כבר עשה אתמול.
ביום השלישי הוא עדיין יתלהב אבל...הלב שלו כבר לא יתפוצץ, רק חיוך ואף פעם הוא לא ישכח כמה הוא חייב לך. (לעומת הפעם הראשונה שהוא בכלל שכח להודות לך כי הוא כבר היה בפנים מוכן לנסיעה)
ביום הרביעי הוא כבר יגיד לך שהראש שלו קצת כואב אבל באמת תודה ואם תוכל בבקשה למסור לאותה בת, שהוא מצטער אבל הוא כבר קבע עם החברה ללכת ולשחק קצת כדורסל.
אחרי שבועיים רצוף הוא לא יבין 'מה יש לבת הקרצייה הזו ולמה היא צריכה לראות אותי כל יום ובכלל, גם הלמבורגיני הזו... כולה חתיכה של פח..מיצינו..'
וזהו פחות או יותר העיקרון.

רק הנאה רוחנית יכולה לבעור לנצח ולא רק זה, אלא שהיא מתחזקת יותר ויותר כמו להבה תמידית.
הנאה גשמית ולעצם העניין הקשר שלו עם בנות נכנס לתוך ההגדרה הזו, יכולה לבעור כמו להבה של גפרור.
בהתחלה זה נוצץ, מושך, כל כך יפה,בוהק, עושה כזה וישששש מרשים אבל אחר כך...היא נעלמת, נבלעת לתוך עצמה, משאירה שריפה ודברים חרוכים.
כמו עוגת קצפת.
בביס הראשון זה אחלה, גם בשני, בשלישי כבר פחות וברביעי בא לך להקיא.
אני מניח שלא הייתה לחניך שלך חברה מגיל קטן ושהוא התחנך בנורמות שונות מאשר מקובל בציבור החילוני.
זו בעצם הבעיה של כולנו, של כל החברה הדתיים ש'מגלים' פחות או יותר את העולם.
פתאום הכול כל כך...מושך, משכר, נפקחות לנו העיניים וכל בת ניראת לנו ממש אבל ממש יפה 'ואיך זה שרק עכשיו אני עולה על זה?'

אם תצליח להבהיר לו את הנקודה הזו, שאין במשיכה שלו אחר הקשר עם בנות משהו לכשעצמו,במהות, אלא שהוא פשוט מנסה להשביע את הרעב שלו ברעל, אם הוא יבין ולו רק את זה נראה לי שכבר עשית את הצעד הראשון.

הייתי נכנס גם יותר לעומק לגבי העניין של השריפה ומשל העוגה שמתבשלת- למה קשר לפני הזמן סתם הורס, מקהה את החושים, מלכלך את הלב...אבל יש כאן עניין באמת חד של שכל ולב.

אחרי הכול אתה בא אליו בטענות שכליות והבן אדם נכון לעכשיו יותר חושב מהלב.

לא יודע כמה אתה מכיר אותו אבל מה שחשוב זה שקודם כל תיכנס לעולם המושגים שלו, לשפה שלו, שיבין אותך ויזדהה עם מה שאתה אומר מלבד בשכל גם בלב.

על תעמוד עם סטופר לגבי התוצאות כי תפסת מרובה לא תפסת ויש דברים שלוקחים זמן.
התפקיד שלך הוא בזריעת הגרעינים, לתת לו כלים להתמודד עם זה, מתי זה יהיה ואיך זה יהיה זה אתה כבר לא יודע ולא עליך המלאכה לגמור.

קח את כל הזמן שאתה צריך ותזכור שמבחינתך זה עוד מקרה של חניך, שליחות,בעיה שאולי מהצד ניראת די פשוטה וש'מה כל כך מסובך להבין...אתה פשוט הורס את עצמך' , מבחינתו נכון לעכשיו זה כל העולם.

צעד ועוד צעד ואי"ה אני מקווה שבסוף הוא יגיע למקום הנכון.

במידה ותרצה לכתוב לי מה ניסגר, מתי שבא לך.

רק טוב, כל הישועות

אבינועם
avinoam811@gmail.com












👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות