שאלה
בשלום רב ותודה על הקדשת הזמן.
אני נשואה ב"ה כ6 וחצי שנים במהלך השנים ובעיקר בתחילת הדרך חמותי העירה לי אין סוף על הלבוש שלי,דבר שפגע בי מאוד,אבל המשכתי.(חמתוי חרדית חוזרת בתשובה,ואנחנו דתיים)
מאז יש לה ים של מחשבות ודברים לומר לפעמים היא אומרת לפעמים לא אבל שפת הגוף כן.
בעלי לא מסכים לנסוע אליהם כמעט,אך אני משגעת אותו ומדרבנת אותו לנסוע.הפעם הינו אצלהם שבת.
חמותי התקשרה ביום א' ואך שהוא הגענו לנושא שהלכתי לבקר את דודה של בעלי,וחמותי אמרה שמפריע לדודה שלו ולבעלה שחלק משערות ראשי מבצבצות(אני מכסה את כל הראש וקושרת מתחת לשער ככה שאין שער גלוי יתר על המידה.
חמותי שיקרה בלי להתבלבל ואמרה שזה מפריע למשפחת בעלי בעוד שדברים אלו לא היו מעולם אלה פשוט הפריעו לה והיא מצאה לנכון להמציא דברים.
נפגעתי עד מאוד,ובעלי החליט שכמובן לא נוסעים לשם יותר.(אל דאגה נעבוד על המידות וניסע)
האם מותר לחמות לנהוג ככה?להעיר את אשר על ליבה בכל פעם?וכיצד עלי לנהוג שכן אני מכבדת ותמיד שומעת את בקשותיה ומשתדלת להשתפר ?
מה לעשות וכיצד להעביר את המסר לחמותי.
תודה
תשובה
בסד
שלום רב.
אני מבין לליבך ,ומעריך מאד את התנהגותך המצבים אלו.אולם לדעתי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם זה היא רק באהבה.
פשוט להבין ולאהוב.(למרות שחמותך לא צודקת בכל הערותיה.)
את יכולה לומר לה עד כמה אתם מערכים את מאמציה עד כמה אתה מערכים את החינוך שהיא קיבלה בנושא הצניעות ועד כמה אתם נדהמים מהקפדתה על ההלכה..
לדבר זה לא עולה כסף אבל דיבורים אלו שווים זהב.
הם ורק הם מסוגלים לפתור את הבעיה ולהשכין שלום במשפחה..כן כן לבנות יחסים טובים ומתוקנים עם החמות.
במשך הזמן תבין חמותך כי את מכבדת אותה באמת ואז ישתנה היחס .במשך הזמן היא בעצה תשפוט את הערותיה לאור המציאות ,ויהו ימים שהיא תתנצל על כך ..אז אין צורך להפגע אין צורך להעלב..פשוט ,להבין ולאהוב.
בברכה