חינוך לתפילה

שלום וברכה

הבעיה שאתה מתאר היא ללא ספק בעיה קשה. כיתה בה רוב התלמידים אינם רוצים להכנס לתפילה, נמצאת בבעיה.

על דבר אחד לא כתבת בשאלתך: מדוע לא רוצים התלמידים להכנס לתפילה?
מסתבר שהבעיה אינה ממוקדת דווקא בתפילה. חוסר הרצון להתפלל עשוי להצביע על בעיה כללית ביחס לישיבה, או ביחס לאמונה ולזהות הדתית של התלמידים, או שניהם. חוסר הרצון להתפלל הוא סימפטום לבעיה עמוקה יותר.

יש לטפל בשורש, ולא בתופעות החיצוניות. אם תמשיך להלחם בתלמידים בנושא התפילה בלבד, אתה עלול להכשל.

האם בישיבה בה אתה מלמד מקובל לשוחח עם התלמידים?
לא להעביר להם שיחה, לא לדבר אליהם, אלא לדבר איתם?

מחנך כיתה צריך קודם כל להבין את עולמם של התלמידים מתוך שיחה איתם, ואח"כ לתכנן תכנית פעולה, לאחר שהגדיר במדוייק את הבעיה.

במקרה שמדת הפתיחות בין המחנכים בישיבה לתלמידים אינה מספיקה כדי לנהל שיחה פתוחה על הבעיות של התלמידים, אפשר להביא מישהו מחוץ לישיבה שינסה לדבר אתם או אליהם. פתרון זה הוא הרבה פחות טוב. עדיף להשקיע את מרב המאמצים ליצירת אמון ושיחה, ובנסיון לפתור את שאלות האמונה של התלמידים בתוך הישיבה.
במסגרת מהלך כולל כזה, גם נושא התפילה ימצא את מקומו.

אם כשל כוחה של הישיבה להתמודד עם בעיות האמונה של הישיבה,