חינוך בענייני צניעות

שלום וברכה

כהקדמה לנושא זה אשמח אם תקרא את המאמר הזה הנקרא "חינוך לצניעות בקדושה":

http://www.ypt.co.il/show.asp?id=24963

כיוון שמדובר בנושא המחייב כמובן דיון רחב ועמוק, אכתוב ראשי פרקים בלבד, ואם תרצה להרחיב בנושא מסוים – אשמח לעשות זאת.

א. אינני חושב שיש לנו שתי אפשרויות – להכניס את הראש או לא להכניס את הראש. שלנו. אנחנו ממלאים שליחות חינוכית, וכיוון שהנושא הזה מרכזי מאוד בחיי האדם – לטוב ולרע שבו – אין אנו יכולים להחליט שאין אנו עוסקים בו.
ב. לא זו בלבד, אלא שיש בו גם פוטנציאל עצום להתעלות רוחנית קדושתית וגם פוטנציאל נורא להתדרדרות.
ג. בד בבד, חשוב מאוד שהנושא הזה לא יהיה הנושא היחיד שיעסיק אותנו ושלא נתלה בו את כל העולם הרוחני של ילדינו. דווקא העובדה שהוא יהיה נושא חשוב, ואולי מרכזי, אך לא יחיד, והוא יהיה חלק מנושאים רבים בהם אנו עוסקים – תסייע להתמודדות טובה יותר. לא פחות מאשר אנו עוסקים בשמירת נגיעה אנו חייבים לעסוק בשמירת הלשון (למעשה, הרבה יותר מזה) וזה ישרת גם את שמירת הנגיעה.
ד. משעה שנחליט לעסוק בזה – אי אפשר למדר. אי אפשר לעסוק רק בנושאים שנראים לנו חשובים כלפי חוץ – צניעות הלבוש או איסור הגלישה באינטרנט. זה פשוט לא יעבוד. יש צורך לעסוק בכל הנושא, בכל היקפו ובכל הקשור בו.
ה. לאור האמור במאמר דלעיל, עיסוק בנושא אינו חייב להיות בשפה קונקרטית ומדויקת. הוא יכול להיות בשפה נוגעת ואינה נוגעת, רגישה, עדינה רגישה וצנועה, ובד בבד לא מתנצלת ולא מתחמקת. מקומו של הגוף, על ההיבטים השונים שלו, הוא חלק בלתי נפרד מחינוך זה.
ו. רמת הפירוט תלויה בכל כך הרבה משתנים, עד שלא ניתן לתת תשובה אחת שהיא נכונה לכולם. אדגיש שוב כי הפירוט והעיסוק בנושאים אלו הוא חיוני וחיובי רק אם הוא חלק ממערכה כוללת, לאמור: מערכה שכוללת את הנושאים הבאים (שלמעשה מסודרים בדיוק לפי סדר התורה): תפיסת האדם כבעל צלם אלוקים; היותו מורכב מ"עפר מן האדמה" ומ"נשמת חיים" כאחד; הדילמה בדבר היחס לגוף, להנאותיו, לעינוגיו, למשימותיו וכדו' לאור ההרכב הכפול של האדם; התפישה המקופלת ב"על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד"; העוצמות והנפילות; החזון וכדו'.
ז. כל זה בבריאות, בצניעות ובקדושה, ובפשטות. זה מי שאנחנו וזו תורתנו הקדושה ואנחנו מתנהלים בקשר שבין השניים.
מקווה שעזרתי במעט
כל טוב