שאלה
אני אדם שעובד במקום עבודה עם נשים, האם מותר על פי ההלכה לדבר מעניני העבודה, כאשר הדיבור [כל דיבור שהוא דברים רציניים וגם דברים שמעוררים צחוק] נעשה מתוך מאור פנים, הקרנת חן, חיוך מאוזן לאוזן. יש לציין כי צורת דיבור זו מתרחשת לי יותר כאשר הדיבור הוא עם נשים, אם כי לעיתים רחוקות דבר זה קורה גם עם גברים. יש לציין כי צורת דיבור זו יוצרת בסביבה תחושה של נעימות אהבה שמחה. מבחינתי נוצר איזשהו קשר של ידידות. כשניסיתי לעמוד על הגורמים לצורת דיבור זו, יכול להיות שזה נובע משילוב בין אופי חייכני ונחמד, לבין רצון להיות בקרב אותה סביבה נאהב.
האם עלי להיות מעט יותר נוקשה יבש ולהוריד את החיוכים?
[אני חושב שאני לא מגיע להסתכלות ומחשבות שליליות באותם רגעים, אך נוצר בי רגש של ידידות, שמלווה אותי להמשך]
תשובה
שלום
נימוס- כן, חיוכים כן, רגשות- לא.
היינו ביחסים עם נשים במקום העבודה יש לשמור על הכללים הבאים:
לדבר ולתקשר, רק בנושאי עבודה ניצרכים.
התקשורת יכולה להיות בנסיבות אלו באוירה טובה, אך אין לגלוש לביטויי חיבה(יש לך תיסרוקת יפה),אין להגיע למצב של 'צחוקים', שוב אין זה נצרך לעניני העבודה.ושיהיה באויר מבחינת הנשים, שאתה מזן אחר.
כשזה יקרה תשמע את אחת הבנות אומרת לחברך לעבודה :"הוא בחיים לא היה עושה כך "
ברכה והצלחה
איתן זן בר גרעין קול התור כפר הרואה