שאלה
סימן קל"ו סעיף א', ביאור הלכה ד"ה: "בשבת ויום טוב" וכו'.
ההבנה שלי כאן היא שרשימת הקדימויות נועדה להבטיח שכל חבר בקהילה\בביהכ"נ יוכל לעלות לתורה, לכל הפחות, ביום שמחתו או ר"ל להיפך. כלומר, להודיע לגבאים שהם מחויבים להעלות את אותו אדם שהוא "חיוב", גם אם בעיניהם הוא איננו מספיק חשוב ו\או עשיר.
הגבאי אמר לי שיש "לחץ כי יש בר מצוה, אז אני לא אוכל להבטיח לך עליה" (המדובר בשבת שלפני יום השנה שיש לי).
טענתי בפניו שאמנם חתן הבר-מצוה אינו נופל ממני בסדר הקדימויות (והפניתי אותו לסעיף-קטן הנ"ל), אולם אביו - שהוא חיוב "נמוך" ממני ברשימה - וקו"ח סבו ואחיו - שאינם מופיעים כלל ברשימה - אינם יכולים להיות מועדפים עלי, כלומר אינם יכולים "לקבל עליה" על פני, ולכן אין הוא רשאי שלא לתת לי עליה כדי להעלות אותם.
הוא הסביר לי שאותו "חיוב" הוא בכלל עלי, ולא על הגבאים, ולכן יש עלי חובה לצאת ולחפש מנין אחר כדי ששם אוכל לבצע את החובה שלי, כהגדרתו.
האם אני לא הבנתי נכון?
תשובה
שלום
לדעתי אתה צודק ואסור להעדיף אדם שאינו מהקהילה על חיוב שיש לאדם מהקהילה. ולכן אתה צודק .
אבל ראוי לכבד את בעלי השמחה וניתן לקבל עליה גם במנחה אם הדבר מועיל לבעלי השמחה לעלות יותר אורחים.