שאלה
אני בת 15.5 ולאחרונה התחלתי להרגיש שכל האמונה היא "לא בדיוק בשבילי".
אני לא רואה שום מטרה בלשמור את השבת, ההלכות, התפילה,כשרות וכו.
כל מה שאני עושה לא נעשה מתוך כוונה וגם המון פעמים אני לא עושה אותו. (אני לא מתפללת- אפילו לא ביום כיפור..)
אני מרגישה שכופים עליי לעשות את כל הדברים האלה וזה נותן לי דחף לא לעשות אותם בכוונה ולהתחיל לזלזל בהם.
אני מרגישה כ"כ בטוחה בזה שאני הולכת לחזור בתשובה תוך כמה שנים ולכן עכשו אני רק מרגישה סבל שזה מה שמעביר את רוב הזמן שלי (בבית ספר, עם חברות וכדו.)
השאלה שלי היא רק אם חזרה בשאלה הוא גם תהליך כמו חזרה בתשובה או שפשוט מתחילים ככה ל"חלל שבת" וכדו?
תודה רבה ( :
תשובה
שלום
בנושא כל כך קריטי של אמונה בחיים כן או לא , דבר שיש לו השלכות על משפחתך ועל החברה שלך ועל כל המערכות של החיים, את צריכה ללבן באופן מסודר עם רבנים ורבניות ורק אחרי שאת מודעת לכל המשמעות ושלמים עם הדבר לא רק ברמה הריגשית אלא גם ברמות נוספות, ניתן להתייחס לשאלה זו.
בקיצור תקראי את לא נתנו צ'אנס של אורי זוהר, את מסע לפיסגת הר סיני של הרב נויגרשל, ועוד ספרים ובררי את אמונתך.
ברכה והצלחה