שאלה
שלום!
סיימתי עכשיו את השנה האחרונה בלימודים-י"ב.
אני לא יודעת מה זה להפרד. קשה לי מאד עם כל מה שזה מביא איתו. אני מאד קשורה לאולפנא שממנה אני יוצאת. קשורה לכל החברות והאנשים שהיו לי שם.
אני פשוט לא מצליחה לחשוב על חיים בלעדיהן. קשה לי!!!
בנוסף לזה אני מאד משועממת עכשיו כשאין שום לימוד שמעסיק וכד. אמנם אני עובדת כמה שעות ביום אבל אני אחת כזאת שצריכה עיסוק מהרגע שקמה עד הרבע שהולכת לישון וגם מעבר לזה...
אני צכה איזשהו עיסוק שיוציא אותי מהעצב שיש בי.
אשמח אם יש לכם רעיונות ועצות.
תודה מקרב לב!
תשובה
שלום טלי.
שאלת שתי שאלות ואתייחס אליהן לפי הסדר -
סיימת 12 שנות לימוד, והגיע העת להפרד מחברות שאיתן בילית במשך שנים. אמנם אפשר וכדאי לשמור על קשר גם ממרחק, אך זה בהחלט לא אותו דבר. מה גם, שטבעם של דברים שחברויות משתנות.
את עומדת כעת לפני שינוי משמעותי בחייך - את ´יוצאת מהחממה´. מעתה את אחראית על עצמך הרבה יותר מבעבר, ויותר מכך - את לוקחת על עצמך תפקיד ואחראיות במסגרת השרות הלאומי. את עומדת בפני תקופה שבה תגלי את עצמך מחדש, תכירי כוחות נפש שלא ידעת שקיימים בך ,תעצבי את אישיותך מתוך בגרות ותבני את עצמך עוד ועוד.
כל הדברים החשובים האלה הם מפחידים, אך גם מרגשים ומשמחים. ובשביל לאפשר להם לקרות, צריך לסיים את השלב הקודם בחייך - שלב שגם בו נבנית מאוד, ובמהלכו נקשרת לאנשים ומקומות. אין זה אומר שאת צריכה להתנתק מן העבר - ההפך! העבר הוא חלק ממה שיעצב את עתידך, ולכן בהחלט את יכולה וכדאי מאוד שתשמרי על קשר - תרימי טלפון מדי פעם גם לחברות הפחות קרובות אלייך (אלו שקרובות בודאי שתתקשרי לעיתים דחופות ואף פתגשי עמן), תגיעי מדי פעם לבקר באולפנא, ולפני חגים תתקשרי למורותייך לאחל שנה טובה או חג שמח...
זכרי שבעצם זה שאת סוגרת פרק בחייך, את פותחת פתח ופרק חדש,ובעז"ה הוא יהיה פרק טוב, שבכדי לצעוד אליו - את צריכה לסיים את הקודם.
פרידות הן חלק מהחיים שלנו, וכל אחד לומד כיצד להתמודד איתם אחרת... אך אם נזכור שמעגלי חיים אלו הם מ-ה´ יתברך, וממנו לבד, והוא יודע היטב מה טוב וראוי לנו, נלמד כיצד להתמודד עם פרידות אלו בצורה שלימה יותר.
אל תחששי! אמנם לא תפגשי את חברותייך מדי יום, אך הן עדיין חברותייך. ויותר מכך - את עתידה לפגוש עוד אנשים נפלאים רבים במהלך חייך...
ובקשר לחופשה הגדולה - היא אכן מכשול לרבים מאיתנו. כיצד לנצל את הזמן?!
ובכן, אני מייעצת לך להכין לעצמך ´לוח חופש´, ובו תפרטי פעילויות לכל יום.
בנוסף, תחשבי על מטרות שאת רוצה להשיג עד סוף החופשה (ותחילת הש"ל) - למשל, ללמוד ספר מסויים, לומר תהילים בלכ יום, לעשות סדר בחפצייך ובניירת, להיפגש עם חברות כמה שיותר, להתנדב, ללמוד דברים שקשורים לש"ל שאת הולכת לעשות (כדי לבוא מוכנה יותר) ועוד.
אם את צריכה מסגרת קבועה ש´תכריח´ אותך לעשות דברים, את יכולה להתנדב במקום מסויים באופן קבוע (כך שאת יודעת שאת מחוייבת ליום ושעה מסויימים), או לחלופין את יכולה לקבוע עם חברה יום קבוע שבו אתן עושות דבר מסויים (לומדות מסילת ישרים, עושות הליכה מהירה, מציירות ציורים...)
ובנוגע לעצבות-שמחה צריכה להגיע מבפנים! ולא רק מתוך עיסוקים שמסיחים את הדעת... אם תרצי לשתף אותי - אשמח...
בהצלחה רבה ורק טוב,
חני, חברים מקשיבים
hani_miryam@hotmail.co.il