שאלה
שלום,
שמי יעל אני בת 19 היה לי חבר בן 21.
במשך חצי שנה.
ואז החלטנו שזה לא ראוי כי אנחנו לא רוצים להתחתן עכשיו, אולי בעתיד (הוא סגור על זה שהוא רוצה להתחתן איתי אני לא כל כך..זה החלטה כבדת משקל ואני לא יודעת אם אני מספיק בוגרת כדי להחליט אותה, בכל מקרה אני מאוד אוהבת אותו.)ואין עניין להיות חברים המון זמן מהסיבות הידועות של צניעות, שמירת נגיעה, קירבה יתרה וכו'..שנינו שומרים נגיעה וב"ה לא נכשלנו בזה. החלטנו להפסיק את הקשר. זה מאוד קשה לנו ולכן כל פעם אנחנו נשברים ומדברים אחד עם השני ושוב נפרדים.. עכשיו אנחנו בעיקרון נפרדנו אבל רציתי לשאול אם יש עניין לשמור על קשר, לא בפלאפון ולא בפגישות אלה במכתבים. נכון שזה מוזר אבל אם אני יפרד ממנו, בהנחה שנצליח למשך שנה לדוגמא, מי יודע מה יקרה עוד שנה?? זה לא באופן כלשהו לוותר על האהבה? השאלה שלי זה אם יש עניין לשמור על קשר במכתבים או להיפרד לגמרי ולהגיד שאם הקב"ה ירצה אז נחזור?
תודה רבה! וסורי שזה כל כך ארוך..:)
תשובה
שלום
התיאור שלך, את מערכת היחסים הזאת, מאוד מסובך-
אם אתם לא רוצים להתחתן או להמשיך את הקשר לטווח ארוך- אז למה להמשיך ולא משנה הצורה!?
אם אתם מתכננים חיים משותפים לאורך ימים ושנים טובות- אולי זמן של קשר במכתבים הוא טוב, ואולי אפילו מצויין (אני מכיר כמה סיפורים טובים על קשרים כאלו).
ואם סתם... אז למה כל הפלונטר הזה- תחתכו ודי!
אם את רוצה להבהיר יותר את הבעיה או להתייעץ טלפונית את מוזמנת.
בהצלחה