חברות

בע"ה
עקרונית - אני חושב שהקשר בין בן לבת - בגיל כזה , הוא יותר אשליה מאמת. זה נחמד ונעים ואפילו נותן תחושה של רגש וטוב, אבל זה כמו שילדים קטנים משחקים ב"אבא ואמא" או ב"אחות ורופא" וחושבים תוך כדי משחק שהם אמיתיים.
כמובן שלהבין את זה ניתן רק אחרי שמתחתנים וחווים מהי זוגיות באמת. מהי רירבה נפשית אמיתית , אבל בגיל שלכם, קשה לשמוע את זה.
עדיף להמשיך ולגדול , להתבגר נפשית , כל אחד לחוד, ורק אח"כ כשכל אחד כבר מעוצב , להיפגש וליצור את ה"יחד".
מה לעשות עכשיו? לא יודע. אינני מכיר אתכם, ולא יכול לענות כך. כדאי שתתיעץ עם רב שמכיר אותך יותר טוב, אל תתבייש, זה חשוב לקבל הדרכה אם להפסיק את הקשר ואם לא להפסיק - איך לבנות אותו נכון.