חברות שלי כל הזמן מדברות על דיכאון

איזה חברה טובה את! כל הכבוד לך.
את יודעת, יש משהו טבעי בלהיות לפעמים בבאסה. נכון שאם 'מתמידים' עם זה, זה מסוכן ומאוד לא טוב.
אבל בתחושת העצב הזאת יש לפעמים משהו שמקדם אותנו הלאה - ז'תומרת, איך אני יכול להתקדם מפה כדי לא להיות בבאסה כבר. כך שהסיבה שבגללה האדם נמצא בדיכאון היא דווקא נובעת ממקום חיובי, והוא הרצון של האדם להרגיש שלמות וחוסר הנכונות שלו להתפשר על משהו שהוא לא מרגיש לו מספיק טוב. יחד עם זאת יש לזכור כי התכלית הסופית היא לא להיות בדיכאון אלא בשמחה אמיתית.
כי, כמו שאמרת, אם כל היום - 'בוכים ומאמללים את עצמנו' אפשר לרדת מהר מאוד למטה.

אנחנו אנשים שאוהבים שיתייחסו אלינו, בכל גיל. ואם אני ירשום בסטטוס שלי:
"וואלה, איזה יום יפה!" התגובות שאני יקבל יהיו ציניות לרוב, ו-likeים אני בכלל לא יקבל, נכון?
אבל אם אני ארשום: "החיים בזבל, למה להמשיך??????" המייל שלי יתפוצץ מרוב תגובות שיהיו לי..
ואני חושבת שזה חלק מזה.

בגיל ההתבגרות זה אך טבעי שתחושות באסה ילוו אותנו קצת יותר.
ולמה? כי גיל ההתבגרות הוא תקופה שמתרחשים בנו שינוים פיזיולוגים ונפשיים רבים. המעבר מתקופת הילדות לתקופת הבגרות, מביאה עימה תחושות זרות, פחד, חשש ואף התרגשות.
ויש מי שזה משפיע עליו יותר.
בכל זאת, אני ממש מבינה אותך על זה שמטריף אותך שכל מי שסובב אותך כל היום בפנים חמוצות, ובדיכאון. וכשאת שואלת: הי, מה ענינים? התשובה היא - כלום, לא משנה. עזבי.
ואת אומרת לעצמך? אבל מה הקטע?? החיים שלנו באמת יפים!
וכל ה-home שלך מלא מחשבות אובדניות,
וזה כבר מסוג הדברים שיכולים לבאס אפילו אותך.. :)

אז אפשר אולי לדבר עם המדריכה בסניף, שתעלה על הנושא לדיון, שיהיה פעילות בנושא. שנברר לעצמנו ממה התחושות האלה נובעות, אם הם טובות לנו, מקדמות אותנו, אם ככה אנחנו רוצות להעביר את השנים היפות האלה שלנו. שנים שבהם אנחנו מגבשות את זהותנו האישית.
אם את מרגישה שאת בעצמך יכולה לדבר עם חברות שלך, עדיף - אחד על אחד - בד"כ זה יותר יעיל במקרים כאלה - לשבת איזה ערב ככה, על כוס קפה, ולדבר באמת על ההרגשות שלנו ביומיום.
אפשר גם לנסות 'להוסיף טוב', יש מי שיקרא לזה - דוגמא אישית. שהסטטוסים שלך יהיו אופטימיים. תסתובבי עם חיוך ענק על הפנים שלך, תחמיאי לחברות שלך על דברים. תיהי שמחה כאילו אין לך דברים שמטרידים אותך! שאנחנו רואים, שיש אנשים שטוב להם, הרבה פעמים נרצה להידמות להם - בכדי שגם לנו יהיה טוב.
ואם שואלים אותך, אז תאמרי - נכון, קל מאד להתייאש כשדברים לא קורים כמו שאנחנו חושבים שהם צריכים לקרות, אבל זה הפתרון הקל לרוב. באמת האמיתית אסור לנו להתייאש - כי כל מה שקורה בעולם הזה , קורה עם סיבה תכלית וכוונה, ובהשגחה פרטית מדוקדקת.
ו-"כשאדם יודע שכל מארעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא".
אז מתוקה,
אל תיהי מתוסכלת מזה, והאמת, גם לחברות שלך אין מה להיות בבאסה אם יש להם חברה טובה כמוך..
ואני מאחלת לך שפשוט תצליחי בכל מעשייך.
ואם תרצי, אני במייל -
נעמה
naaletz.a@gmail.com