חברה טובה שהתרחקה בכמה מובנים

היי אחות!
כמה משמח לדעת שקיימים חברים כאלה חברים טובים, כל פעם מחדש מרגש אותי לפגוש באכפתיות של אנשים.

השאלה שלך החזירה אותי לפסוק שלמדתי פעם..
["לא תעמוד על דם רעך"]
הפסוק הזה אומר (עפ"י רש"י) שאם אנחנו רואים אדם שעוד רגע מת ויש בידינו יכולת להציל אותו- זוהי חובה אלוקית להציל אותו!!
כמו שידוע לנו ה"דם" הוא לא סתם חלק מהגוף שלנו, בלי דם אין חיים, הדם= הנפש- הרוחנית דווקא ולא רק הפיזית. כמו שאנו מצווים להציל אדם ממוות פיזי- טביעה בים, שודדים, להידרס בכביש וכדומה, [באותה מידה] אנחנו צריכים וחייבים חובה אלוקית להציל אדם שנמצא במעמד ובמצב של סכנת מוות רוחנית. שהרי החיות האמיתית של אותו אדם התייבשה, החיים של אהבת ה´, אהבת התורה התייבשו לו בפנים. חובה עלינו להציל אותו מליפול בעשיית עברות, להציל אותו מחיים שהקב"ה לא במרכז.
כל אחד מאיתנו חייב לחיות בתחושת שליחות שהוא מסוגל וצריך לדאוג שלא "לעמוד על דם רעך".

והנה את עומדת ושואלת אותי, האם להגיד לחברה שלי שהיא עומדת על שפת התהום? ובכלל איך להגיד לה?
אז קודם כל אשרייך שאת במדרגה שכ"כ רוצה לא לעמוד על דמה של חברתך ויש בך תחושת אחריות לגבי החיים הרוחניים שלה.

אינני מכירה את חברתך ואני גם לא יודעת מה טיב החברות בניכן, מה סוג הקשר שנבנה.
בן אדם לא מתרחק סתם ככה מהקב"ה ו"מדרדר", כנראה קרה משהו אצל חברה שלך שהוביל למפנה.
אולי היו לה שאלות באמונה שאף פעם לא קיבלה תשובה או תשובה מספקת, אולי ריב עם ההורים הוביל למרידה בדבר שהכי חשוב להן- התורה, ואולי זה שלב של חיפוש משמעות בחיים שהוביל אותה לטעום מדברים אסורים.

איך שאני רואה את זה עלייך קודם כל לצאת מנקודת ההנחה שהבחירה של החברה שלך היא בידיים שלה בלבד, היא בוחרת מה לעשות ומה לחשוב. זה מאוד קריטי ההבנה הזו כיוון שהיא משמעותית להתערבות שלך במה שקורה.
את צריכה לזכור שאת רק בגדר שליחה, ומה שצריך לקרות יקרה, כלומר אם חברתך תחליט שזה מה שטוב לה ונכון לה, זה לא באחריות שלך! אנחנו עושים את המאמצים שלנו, והתוצאות שאנו מקבלים זה שייך לתחום של הקב"ה, באחריותו.
למעשה גם אם היא תחליט להתקרב לקב"ה בזכות התערבותך זה גם לא בגללך- זה טוב שהיה צריך להגיע לה בכל מקרה, רק מה? את, מכל החברות האחרות בחרת שהטוב הזה יעבור דרכך ולכן יש לך על כך זכויות רבות.

ולת´כלס,
כפי ראות עיני, עלייך להתקרב לחברתך ולנסות להבין האם קרה משהו חדש בזמן האחרון, מה קורה לה? את יכולה במילים הכי פשוטות להסביר לה את הדאגה שלך, לשאול בכנות אם יש איך לעזור? אפילו להמליץ על אנשים שיכלו לכוון (רב, מורה, מדריכה ואפילו אנחנו) לתת לה את ההרגשה שגם אם לא מתאים לה עכשיו לשתף, אז את תמיד שם בשבילה, תראי לה שהיא חשובה לך ושאת קצת דואגת לה..

זה אולי נראה מעט, אבל אין לך מושג איך זה מחמם את הלב לראות עד כמה אכפת לאנשים אחרים ממך.
הם יכולים לזכור לך את זה לשנים ארוכות, גם אם באותו רגע לא שנית דבר.
אהבה , אכפתיות ורגישות יכולים לתת לאדם סיבה טובה לחיות!
ועוד משהו בכלל לא קטן, תתפללי עליה שיהיה לה טוב שתמצא את הדרך הנכונה לעבוד את הקב"ה שלא יהיו לה בלבולים בדרך שתקבל שליחים טובים שיקרבו אותה לקב"ה.

באמת מרגש להרגיש את האכפתיות שלך,
לכל שאלה תוך כדי ובכלל, את מוזמנת!
תמר
Tomight100@gmail.com