חבירות

שאלה

שלום רציתי לשתף אתכם בשאלה.

יש לי חברה מראשית כיתה א'. התחברנו מאוד

והינו ביחד הרבה. משנים אלו אני לא זוכרת הרבה,

אולי צחוקים פה, מריבה שם. קיצר- חבירת ילדות.

הנה עברו כמה שנים, ועכשיו אנו כבר באולפנה - גדולות.

בזמן האחרון התחלתי להיות מודעת לדברים שלא התיחסתי אליהם בעבר.

התחלתי להרגיש שהקשר עם החברה הזאות עושה לי רע. שילוב של דברים קטניים ויום יומיים.

למשל שהיא תמיד צוחקת עלי לפני עוד כמה חברות, מוציאה אותי הטיפשה והלא בסדר הרבה,

כשמשהו טוב באופק אצלי היא תמיד מקנאה ומנסה לשכנע אותי לא ללכת בכיוון. אני יכולה להמשיך לתאר כל מיני מקרים שפגעו בי, אבל חבל, זה עושה לי רע.

בכל מקרה מה שחשוב לי להבהיר זה שכל הדברים האלה נעשו לא בקול גדול, בלי הרבה דרמה - רק 2 חבירות כשאני מרגישה יותר ויותר שממש לא טוב לי בחבירות הזו, ושהיא ממש עושה לי רע, גורמת לתחרות ולקנאה.

במשך הזמן גם גיליתי שכשהינו קטנות החבירות לא היתה כלכך שקטה בכלל. גיליתי שגם אז היו לנו הרבה תחכים ורק שאז הינו קטנות והמריבות היו בהתאם.

באזשהו שלב בשנה שעברה היא עשתה מעשה מאוד לא יפה כלפי ובסוף האשימה אותי. אני לא בן אדם שאוהב לצעוק להתעצבן ולבכות. אז עשיתי בדיוק ההפך- התרחקתי לגמרי. הפסקתי להפגש איתה, לדבר ולהתקשר איתה, ניתקתי קשרים.

אני לא התעלמתי ממנה אם היא ניסתה לתקשר פשוט לא יזמתי קשר איתה והתקרבתי לאנשים אחרים במקום.

אני חייבת להגיד שזה היה זמן מאוד טוב בשבילי- בלי מתח ובלי שטויות.

בסופו של דבר היא בקשה ממני שיחה והרצתה לי על כמה שהיא נעלבה שאני מתעלמת ממנה. ושאני לא בסדר וכמה חשובה לה החבירות ביננו.

אני מצידי הסברתי לה שגם אני נעלבתי ושאני צריכה קצת זמן לעצמי.

בינתיים בא הקיץ נפרדנו לחודשיים (הינו בארצות שונות) והנה התחילה שנת הלימודים החדשה

והדברים חזרו לקדמותם.

אני חושבת שקצת יותר טוב לי עכשיו. אבל זו פשרה, כי אני מרגישה את המתח ואני יודעת שהיה לי יותר טוב כשהינו לחוד. (היא מרגישה ההפך. והמוזר הוא שתמיד שאנו ביחד היא איכשהו מרוויחה מהעניי ואני מפסידה - למשל אם נלמד ביחד היא תמיד תצליח ואני יכשל, בעוד שנלמד לחוד המצב יהיה הפוך)

לעכשיו אני לא יודעת מה לעשות.

אני לא יכולה להמשיך לא לתתקשר איתה כי אנו באותה הכיתה, באותו הסניף, באותו הכפר וההורים שלנו קרובים. - זה פשוט קשה מידי.

מצ

תשובה