ואהבת לרעך כמוך

שלום וברכה
המחלוקת בינך לבין החבר שלך היא בהחלט לא פשוטה ואני מעריך אפילו בלי לדעת בוודאות שבוודאי היה על כך מחלוקת כבר בפירושי הראשונים מה זה אומר "כמוך". מי קודם למי? אז אני ממליץ לפתוח פרשנים על "ואהבת לרעך כמוך" ולראות מה הדעות בעניין.
אבל לפי מיטב הבנתי המחלוקת הזאת מתחילה עוד בתנאים. רבי עקיבא חלק על כך עם בן פתורא. אין לי לפני את סיכום השיעור ששמעתי בעניין אבל אותו רבי קיבא שמאר "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה" הוא שאמר: "חייך קודמים לחיי חברך" (כמובן לא נאמר שחיי המותרות שלנו קודמים לחיי חברנו...). זה נאמר במחלוקת עם בן עזאי שטען שימותו שניהם ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו. ניתן לראות את המחלוקת שלהם כבר בתורה . הגר סברא כמו בן פתורא ולכן זרקה את הילד בצד ופרשה לצד אחר. אבל להלכה פוסקים כר´ עקיבא. מה המשמעות של הדבר ומה היחס בין זה לבין ואהבת לרעך כמוך זו שאלה לא קטנה...

לעניות דעתי ברגע שלאדם טוב עם עצמו ממילא היכולת שלו לתת ולאהוב את השני גדלה יותר. כמובן שצריך להיות אמיתי עם עצמך מתי הגבול בין טוב לי לבין ההענקה. למשל לי אישית טוב להשאר בבית בליל שבת, ללמוד, לדבר עם אשתי, וכו´, אבל יש לי גם משימה שיזמתי עם חבר להסתובב בחוץ ולדבר עם נוער ולהזמינם לשיעורי תורה.
ככל שאדם עובד על המידות יותר הוא לומד שההענקה לאחר והאהבה לאחר זה משהו שהופך לחלק ממנו, מעין הרחבה של האני העצמי שלו (ועל כך אפשר לעיין בהקדמה לספר שערי יושר). ה´כמוך´ שלו מתרחב וגדל להיות כולל גם את ה´רעך´ ואז אין סתירה בכלל בין 2 הדברים.

לסיכום - אל תתעלם מעצמך והצרכים שלך ומצד שני אל תחשוב שאהבת החבר באה על חשבון אהבה של עצמך - היא רק מגדילה אותו.

מקווה שהייתי ברור או שלפחות נתתי נקודות לחשיבה.
יקיר
yockir@neto.net.il