שאלה
שלום.. קראתי ממש מזמן סיפור כזה על איזה גבירה שבאהה לרב ושאלה אותו למה ה' נאמר על ה' שהוא נותן חוכמה לחכמים? שהרי יותר הגיוני שייתן חוכמה לטיפשים. ואז הרב נתן לה דוגמא. היא אדם עשיר. אם יבוא עני ועשיר לבקש הלוואה למי תעדיף לתת? היא ענתה לעשיר מכיון שאם יאבד יש לו מהיכן להחזיר. והרב ענה לה שזה בדיוק אותו הדבר.. אני לא הבנתי כלום כמעט בסיפור הזה.
א. איך ה' יכול לתת חוכמה לחכמים או לטיפשים הוא מראש זה שעושה אותם כאלה. מלכתחילה הם לא זה ולא זה..
ב. הקב"ה אמור להיות רחמן ולתת דווקא למי שאין לו, לא?
ג. המשל די לא מתאים מכיוון שחוכמה לא יכולה ללכת לאיבוד. גם אן כן לקב"ה יש אינסוף חוכמה למה שיפריע לו שחוכמה תלך לאיבוד? וגם איך בדיוק בנ"א יכולים להחזיר משהו לקב"ה?...
קיצר לא הבנתי את הסיפור הזה בכלל...
תשובה
שלום רב!
שאלת שאלות מצוינות!
את האמת, אני שמעתי את הסיפור בגרסה אחרת, שהוא אמר לה שה´ מביא חכמה למי שיודע לשמור עליה טוב כמו אוצר יקר שלא יאבד אותו , אבל על כל פנים נסתדר גם עם זה.
א. יש לי שתי תשובות לדבר, 1. האדם נולד עם מוכנות לדבר מסוים ויש לו אליו מזג שמתאים לאותו דבר שהוא מוכשר אליו, לדוגמה, אדם שיש לו תכונה מעשית, כלומר שיש לו הכשרה והכנה לזה, הוא באופן טבעי ילך לעולם המעשה, כמו למשל, לחקלאות, לבניין, עבודת כפיים, ויש אדם שמוכשר למקצועות שדורשות חכמה, כמו אנשי רוח והגות, פילוסופים ופסיכולוגים ועוד... ולכן כל אדם שמוכשר לחכמה אז הקב"ה נותן לו את היכולת לקבל חכמה.
2. נותן חכמה, כלומר תוספת חכמה, למי שכבר חכם, ואדם אחראי ובוגר, ולא למי שלא יעשה עם חכמתו מאומה או יאבד אותה, וכל שכן יעשה עם חכמתו נזק. וכמובן אדם יש לו בחירה חופשית, ולא שבה´ עשה את האדם חכם מלידה, אלא אחרי שהוא כבר למד ונהיה חכם הוא נותן לו תוספת חכמה או אפשר להגיד סייעתא דשמיא, שימור וכלים לחכמה.
ב. מי שאין לו הוא לא צריך... על פי מה שהסברנו מקודם, אם אין לו מוכנות, אז הוא לא ימשך לחכמה, ודבר נוסף אם אדם לא למד ולא רוצה ללמוד, אז אין טעם להביא לו חכמה.
ג. יש כלל שבמשלים לא לוקחים את כל האלמנטים, כמו למשל שהתורה נמשלת למים, אז לא מתייחסים לצורה המולקולארית של המים, אלא לאלמנטים אחרים,
גם כאן, זה לא לגמרי דומה להלוואה שמישהו צריך להחזיר, אלא רצו להגיד לך את החשיבות של החכמה, כמה היא יקרה וקשה לקנותה ככלי כסף וקל לאבדה ככלי זכוכית, וכמה חשוב לשמור על החכמה, ולהיות חכמים ולא בורים.
והכוונה לאדם, תמיד חכמינו מדברים כלפי האדם, מה האדם צריך ללמוד מזה לחיים שלו, האדם יאבד את החכמה, ולא שהיא תאבד מהעולם, והמסר הוא החשיבות שהאדם יהיה אחראי ובוגר לשמור על חכמתו, ולהוסיף בחכמה ולא להיות בורים כמו שאמרנו, ולכן חכמים הסבירו לנו דרך סיפור, משל, כדי שנבין את המסר כלפינו.
אני מקווה שעכשיו הכול מובן, והנחתי את דעתך
בהצלחה חן chencorcos@gmail.com