התקרבות בת הזוג

שלום וברכה!

ראשית לא לשכנע, אלא לקרב. ויש שוני מהותי בין הדברים. בשכנוע יש מימד של "שטיפת מוח" ו"כפיה דתית" (כך זה יכול להתפס ע"י אדם שאינו רואה ערך בשמירת תורה ומצוות) וזה לא יקרב, אלא יכול רק להרחיק. הקירוב צריך להעשות בעדינות ובמינון הנכון, כדי שאישתך לא תרגיש מאוימת ונכפת. לא אוכל להגיד מה בדיוק לומר ומה בדיוק לעשות, כי אינני מכיר אותכם, רק אתן מספר עצות כלליות.

א. כדאי ליצור התעניינות וזיקה ליהדות אצל אישתך. בשביל זה תספר לפעמים בהתלהבות על דברים שלמדת או על תחושות שחווית בקיום המצוות או על מעשה מוסרי מסויים שנעשה ע"י אדם דתי כזה או אחר. בסיפור תנסה ליצות ענין אצל אישתך והשתוקקות ללמוד עוד ולדעת עוד ואולי בסוף לקיים. תנסה גם להלהיב אותה. אך כאמור בלי שכנועים ושטיפת מוח, אלא בצורה של שיתוף בת הזוג בעולמך הפנימי ובחוויות שאתה עובר.

ב. תציע לה בלי כפיה לפעמים להתלוות אליך לשיעור תורה או לתפילה. כדאי לללכת למקום שיכול להלהיב את אישתך. אם זה בשיעור תורה ללכת למקום שתוכלו לשבת יחד (אחרת לענ"ד אישתך לא תסכים) וגם שהמרצה יהיה מענין ומלהיב קהל. תבחר נושא שיכול לענין אישתך ולמשוך אותה. אם זה ללכת ביחד לתפילה, אז תבחר מקום שיש בו שירה יפה, תפילה מיוחדת שיכולה למשוך את אישתך.

בצורה כזאת צד אחר צד תוכל ליצור אצל אישתך זיקה ליהדות וגם התעניינות בקיום המצוות בצורה כזאת או אחרת. ואז היא בעצמה תרצה להדליק נרות, להכין סעודות שבת ואפילו לחזור בתשובה לגמרי.

לסיכום, אחזור שוב - זכור יש לעשות כל הצדדים בקירוב בעדינות, ברגישות ובלי כפיה ושכנועים.

תתפלל הרבה על הצלחת הקירוב והקב"ה יסייע בידיך.

בברכה,

חיים דב בריסק