התקדמות הדרגתית

שלום יקרה.

קראתי בעיון כל סעיף, וניסיתי להבין מה שעומד מאחוריו בצורה עמוקה יותר.
הזכרת נושאים ממש חשובים, שכל שאלה דורשת תשובה נפרדת עם לא יותר.
חשבתי קצת איך לנסח את התשובה, במה להתמקד- האם לענות על כל סעיף בקצרה?לצרף את כולם יחד?לענות רק על הסעיף הכי משמעותי?
...לאחר מחשבה מרובה וקריאת השאלה פעם שניה, הגעתי למסקנה שהשאלות נובעות מאותה נקודה בעצם.
אז החלטתי למקד את תשובתי בנקודה הזאת,ודרכה לגעת קצת בכל סעיף. בכל מקרה,את מוזמנת לכתוב לי למייל,כדי שנוכל לדון בדברים בצורה יותר טובה.

תראי,בגדול, נראה לי שאת רצה מהר מדי.
את כל כך רוצה להספיק,להגיע,להיות, לקטוף את כל הפירות,ולהתקדם כמה שיותר מהר. כל כך מהרעד שאת שוכחת לעצור להפסקה מדי פעם,לראות אולי נפלו לך כמה פירות בדרך או אם יש דרך יותר טובה ללכת בה..
ובגלל זה את כל כך מבולבלת. בגלל זה את לא מצליחה להשתלט על הכל ביחד.
פתאום הכל נראה גדול, כל בעיה נראת עצומה, ואת לא מצליחה להתחיל אפילו לחשוב על פתרונה.

לדעתי,הסוד הוא פשוט- להאט את הקצב!

את בהתקדמות רוחנית-מצוין.
לאט לאט להתקדם עם כל מצווה. לקחת על עצמך כל פעם משהו אחר ולהתמיד בו עד שהוא הופך במקום מסויים להרגל.
לא לשכוח את המידות!!
לפעמים מרב שאנו עסוקים בלהתקדם ביחסנו עם בורא עולם, אנחנו שוכחים מאחורה את יחסנו עם החברה. וזה לא פחות חשוב! לקב"ה חשוב שנאהב אחד את השני, נכבד אחד את השני, ושלא נרוץ סתם קדימה בלי להביט לצדדים.
מי שרץ מהר מדי וכל הזמן ישר, עלול להתקע בסוף בקיר...
[צריך ללכת מהר אבל לאט, להסתכל ישר אבל גם לצדדים, לא להתקע עם מבט לאחור אבל להעיף לשם מבט מדי פעם.]

צריך לשמור על איזון.
בכל דבר בחיים.

כדי שלא יצא שכר מצווה בהפסדה, חשוב לבקר את עצמנו מדי פעם- לראות לאן התקדמנו, איפה נתקענו, מה שכחנו, ואם צריך אז לחזור קצת אחרוה כדי לתקן את מה שנשבר.
יש דברים שאסור שישברו! שאי אפשר להמשיך הלאה אם הם שבורים!
חשוב שתשימי לב לדברים האלה!
[עבודת ה´ לא מתמצית בסנטימטרים ומס´ נידנודים בתפילה! עבודת ה´ זה מידות, זה אהבת הבריות, זה אהבת ה´, זה דרך חיים!! ]
ואסור לשכוח את זה.

כבוד לרב זו ממש מצווה חשובה! הגמרא אומרת שאדם שלא נוהג בכבוד רבו מסלק את השכינה!
וכיבוד הורים- אדם המכבד את הוריו זוכה לאריכות ימים!זו מצווה מדהימה שטומנת בתוכה כל כך הרבה עבודה, ולכן שכרה כל כך גדול!
יצר העריות הוא חזק מאוד. ואני ממש מבינה את הקושי שלך לחמוק מאותם דיונים מעניינים.
לכן, הייתי מציאה לך פשוט להתרחק ממצב שיכול להביא אותך לדיונים כאלה.
תשבי תלמדי קצת על קדושת הנישואין, על חשיבות השמירה על קשר יהודי אמיתי, על אהבה אמיתית. אם תרצי תוכלי אפילו להעשיר מידיעותיך התורניות (שתצברי עם הלימוד) את חברה שלך. את יכולה להטות את הדיונים למשהו יותר משמעותי, משהו יותר קדוש.
גם בחיי אישות צריך למצוא איזון.
זה חשוב וטוב לקיים אותם, אך הם לא העיקר! כשהם העיקר זו תאווה!זו לא אהבה!

חשוב לכבד רב, ולהקשיב לעצותיו. אבל מצד שני, הצניעות היא ענין שנובע מבפנים. כאשר בחורה שומרת על צניעותה היא מראה את יופיה הפנימי, וזה היופי הכי יפה! כשמבינים את זה, זה כבר ממש לא שאלה בגלל מי עשית ומי ירכל ומי לא. הצניעות זה משהו שנובע ממך וזהו.
תחשבי על זה...

אני חוזרת להתחלה-
אל תרוצי מהר מדי...
זה טוב להתחזק!זה חשוב מאוד! אבל צריך לדעת איך לעשות את זה! חשוב לשמור על איזון, לא לרוץ מהר מדי, ולשמור שלא יפלו בדרך דברים חשובים לא פחות!

אני ממש אשמח אם תכתבי לי מה את חושבת על תשובתי! אני אשמח לפתח איתך כל נושא ולחשוב יחד איתך על פתרון יותר ספציפי.
היה חשוב לי כרגע להתמקד בנקודה הזאת, כי נראה לי שמשם הכל נובע, וברגע שתפנימי אותה ותרצי ללכת דרכה, יהיה לך יותר קל לפתור כל בעיה בנפרד.

מה את אומרת?

בצלחה רבה!
שלך,טל.
tlalosh@shoresh.org.il