שאלה
(השאלה ששאלתי לא התעדכנה ולכן אני שואלת פעם נוספת).
כב' הרב שלום וברכה,
אני מתקרבת לגיל 40 ועדיין רווקה. לפני שנתיים יצאתי במשך 3 חודשים עם בחור בן גילי רווק והחלטנו אחרי 3 חודשים שהגיע הזמן להקים בית בישראל. אחרי ההחלטה, התחלתי להלחץ ולשאול את עצמי שאלות האם הוא בשבילי, ומה יהיה בעתיד, הצפתי את הראש במחשבות דבר שגרם לי ללחץ ויצר מתח בקשר, ניסינו לגשר ללא הצלחה ונאלצנו כעבור חודשיים נוספים להפרד. עברתי תקופה לא קלה לאחר הפרידה אך תודה לאל זה עבר והחיים ממשיכים. ניסיתי לצאת עם בחורים אחרים ללא הצלחה.
במס' החודשים האחרונים יצא לי להתראות עם הבחור במס' ארועים ואמרנו שלום שלום. לפני שבועיים יצר עימי הבחור קשר טלפוני ואמר שהוא מעוניין להפגש ולדבר, נפגשנו והוא אמר שהוא מקווה ששנינו למדנו מטעויות העבר ושהוא מקווה שהשתניתי (כי יצרתי הרבה ויכוחים על כל דבר בסוף הקשר, והוא אדם שאינו אוהב לריב בכלל וגם לא מבין מדוע אנשים מתווכחים ורבים ולא יכולים לדבר בניחותא). הוא אמר שהוא מוכן לשים את מה שהיה בצד ולחדש איתי את הקשר. הוא אומר שבסה"כ התאמנו והוא הרגיש שלא הייתי שלמה עם ההחלטה להתחתן ולכן דבר הוביל דבר.
מאז נפגשנו 3 פעמים. הוא אמר לי לחשוב ולתת לו תשובה. אני בהתלבטות היות והרגש האוהב שהיה לי אליו לפני שנתיים נעלם ואני מוצאת את עצמי דשה ומנתחת את מה שהיה בעבר, את כל מה שנאמר בינינו בסיום הקשר. יכול להיות שגם הכנסתי לי לראש שיותר לא נהיה ביחד ופתאום הדברים קורים אחרת.
כב' הרב, האם אפשר לדעתך לשכוח את מה שהיה בעבר ולפתוח דף חדש? האם רגש אוהב שהיה ונעלם יכול לחזור חזרה?
סליחה על אורך השאלה. אודה לתשובתך
בברכה
תשובה
בהחלט יכול להיות, אדם לא משועבד למה שהיה בעבר, ואם יש מושג של "תשובה" בעולם, הרי שהוא מלמד אותנו שהכל תלוי במה שנעשה בעתיד ולא במה שעשינו בעבר.
לא כדאי להתחפר בתוך מחשבות על העבר. אם יש סכוי שתצליחו, ולדעתי יש בהחלט, אז אין שום סיבה למשוך, תחליטו בחיוב ובע"ה תבנו חיים טובים ומאושרים.
שיהיה במזל טוב.