שאלה
שלום לכם :)
אני נמצא בישיבה תיכונית בחטיבה כרגע, וכמו בכל ישיבה תיכונית, מתחילים מוקדם ומסיימים מאוחר. אני מתחיל בשעה 7:30 ומסיים בשעה 17:10. אני לא מסוגל להתמודד עם השעות האלה. אני לא מרוכז, אני עייף, אני לא מצליח להקשיב, ובקיצור, סתם מבזבז שם את הזמן. הצרה היא שבכל הישיבות התיכוניות זה ככה, מה שאומר שאין מפלט. אני עובר בקרוב בעזרת ה׳ לתיכון, ושם השעות יהיו אפילו יותר מאוחרות. אני מנסה לישון קצת יותר מוקדם, אבל זה פשוט לא עוזר, בשיעורים העיניים שלי נעצמות מעצמן. אני הולך לישון בבאסה מהיום הארוך שיהיה מחר, ובבוקר קם בלי חשק. שאלתי את הרב שלי למה רק בישיבות תיכוניות זה כך, אז הוא ענה לי שזה בגלל שלומדים יותר גמרא. לדעתי זה לא הגיוני בכלל, כי כשהסתכלתי טוב טוב על המערכת שעות שלי, ראיתי שגם אם היו מורידים שעה של גמרא ביום (אנחנו לומדים שלוש שעות גמרא ביום), היינו מסיימים מאוחר. לפעמים אני פשוט מקנא בחילונים. כל כך כיף להם, כל כך קל להם, הם לא לומדים עד מאוחר, למה גם לדתיים לא יכול להיות כזה קל? מה, כי דתיים נחשבים ׳דוסים׳, אז הם לומדים יותר? לא לא פייר!! מחכה לתשובתכם :)
תשובה
שלום לך בחור יקר וצדיק
שמחנו לקבל את השאלה שלך.
אני מאד מבין את הקושי שלך. גיל ההתבגרות, הוא זמן שהגוף שלנו עובר הרבה מאד שינויים פיזיולוגיים ושינויים אחרים, וגם כל הנושא של השינה יכול להוות מטרד מאד מפריע. יש לא מעט מתבגרים, שחווים כמוך - עיפות מתמשכת. יש גם לא מעט מתבגרים ששעות השינה שלהם הם דוקא בין 4 בלילה ל10 בבוקר ועוד.
אני מבין גם, שהקושי מתעצם, בגלל שאתה מסתכל על החילונים ושואל את עצמך - למה דוקא כל כך קשה. אבל מצד שני, אני רוצה שתשים לב לכך, שההבדל הזה הוא ממש 'זמני'. אחר כך, באוניברסיטה - [כולם לומדים אותו דבר]. יתירה מכך, כל יום עבודה רגיל של אדם מבוגר כולל שעות רבות של עירות שדורשות הרבה מאד מאמץ. לכן, במידה מסוימת אפשר לומר, שאדרבה - בחורים שלומדים בישיבות תיכוניות ומשקיעים מאמץ לימודי רב, מכינים את עצמם ללימודים באוניברסיטה, הרבה יותר מבחור חילוני ממוצע.
אז בטח אתה שואל - איך כולם מסתדרים באמת? איך אני אשרת בצבא כך? התשובה לכך היא, שבאמת הקושי שלך הוא קושי זמני. לפעמים לוקח זמן לגוף להתרגל לשעות האלו. עד עכשיו למדת בבית ספר יסודי, שדרש ממך הרבה פחות ועכשיו הגוף הוא 'בתהליכי הסתגלות'. לפעמים הקושי יכול ללוות גם בהמשך גיל ההתבגרות וכו'. בכל אופן, חשוב לזכור שהקושי [זמני] ובע"ה הוא יתפוגג בשלב זה או אחר.
[מה עושים בנתיים?]
אני ממליץ לך לשתף בקושי שלך גם את ההורים שלך, גם את הצוות המקצועי בבית הספר (יועץ וכדו') וגם לפנות לרופא המשפחה בשביל שיעשה בירור רפואי ולשאול את דעתו הרפואית. אולי פשוט הפתרון שפעם בכמה ימים תלך באמצע היום להשלים קצת שינה, אולי הפתרון הוא ללכת לישון עוד יותר מוקדם, ואולי הפתרון הוא לקום מאוחר. בכל אופן, ככל שתשתף באופן רציני את מי שהזכרתי, אני מקוה שכולם יעזרו לך 'לעבור בשלום', את התקופה הזו ובע"ה לעבור לאט לאט לסדר יום בוגר ו'נורמלי'.
ברכה והצלחה,
טוביה
tsbias@Actcom.co.il