התחזקות והתקרבות לה' יתברך!

בסיעתא דשמיא תמיד!

שלום לך יקרה!
תודה על התודות- זה מחמם את הלב ופשוט נותן כוח להמשיך...

איך שאת מציגה את התחושות שלך נשמע שאת מבולבלת, לא יודעת מה לעשות ואיך להתחיל לעבוד עם עצמך ולהתקרב לקב"ה.
אבל כשאני קראתי את השאלה שלך אני חייבת להגיד לך שפשוט אמרתי לעצמי:
"וואי, איזה רצון חזק יש לבחורה הזאת! איזה שאיפות מדהימות!"

אז נכון, בהרגשה זה קשה ומבלבל.
אבל בפנים, בעומק, יש בך משהו שכל כך [רוצה] להתקדם, כל כך רוצה להיות אמיתי.
ואת זה את קודם כל צריכה להעריך.

הרצון שלנו הוא בעצם מה שמגדיר אותו.
כולנו כל הזמן צריכים להשתנות ולהתקדם ולכן מה שחשוב זה [לאן].
לאן אנחנו שואפים, לאן אנחנו מאמינים שאנחנו יכולים להגיע, מה אנחנו בעצם רוצים מעצמנו.

ואת- רוצה מעצמך כל כך הרבה...
להיות אמיתית, לעבוד גם על החיצוניות וגם על הפנימיות, להתקרב לקב"ה.
וזה מדהים!
תעריכי את זה ותמשיכי לשאוף כל הזמן!

אבל בעצם מה שאת רוצה פה זה תשובה, נכון?
דרך שתעזור לך לדעת איך לממש את השאיפות האלה.
אז בעז"ה אני אנסה לתת קצת כיוון לעבודה שלדעתי נכונה.

אני יכולה להגיד לך שיצא לי הרבה להתבחבש עם עצמי אם אני עושה רק דברים בחיצוניות או שאני באמת מאמינה בהם ואם אני לא מספיק יודעת אם אני מאמינה בהם, אולי אני צבועה?
המחשבות האלה הן מצד אחד טובות ודוחפות להתקדמות, אבל מצד שני הן גם משתקות.

המחשבות האלה בעצם אומרות לך: "עזבי, כל מה שאת עושה לא שווה כי זה לא בא ממש מהפנימיות!
אל תנסי לעבוד עלינו, הרבה פעמים את עושה מעשים טובים לא בגלל שאת באמת כזאת אלא בגלל מה שהרגילו אותך בבית, לא נעים לך וכל מיני כאלה. את בעצם סתם צבועה!"

וזה מנקר לנו בראש ולא עוזב אותנו, "אני פשוט בנאדם צבוע!"
אבל זה שקר!
זה מוביל לייאוש ולשיתוק בעבודת ה´.
זה לא מוביל אותנו לשום מקום, רק מפיל.
זה בעצם היצר הרע שלנו...

אף אחד מאיתנו לא נוצר מושלם ולא צריך להיות מושלם.
נוצרנו חסרים, בני אדם.
המטרה שלנו בעולם הזה זה לעבוד את ה´ על ידי [התקדמות].
והתקדמות זה לא להגיע למקום מסוים וספציפי!
זה ללכת וללכת ולנסות וליפול ולקום ולעבוד שוב ושוב...
הקב"ה רוצה שנראה לו שאנחנו רוצים לעבוד אותו ולעשות את רצונו.
ואנחנו מראים לו את זה ברגע שאנחנו [בהליכה מתמדת] ולא דווקא כשאנחנו מגיעים למקום מסוים.

זה נכון, האידיאל הוא שהפנים והחוץ יהיו שווים.
לעבוד גם על הפנימיות וגם על החיצוניות.
אבל מה לעשות שזה מאד קשה וכמעט בלתי אפשרי לעבוד על הכל ביחד...

כדאי לך לבחור תחום אחד, מצווה אחת, מעשה אחד שעליו את מקפידה ועובדת במלוא המרץ.
זה יכול להיות או משהו פנימי או חיצוני (דרך אגב- איך את מגדירה "פנימי" ו"חיצוני"?).
העיקר שזה משהו שאת מתמקדת בו ובו משקיעה את מירב המאמצים.

יכול להיות שיעברו לך מחשבות בראש כמו: "אבל אני צריכה להשתפר בכל כך הרבה דברים!"
אולי זה נכון, אבל בשביל להתקדם צריך כל פעם להתרכז במשהו אחד.
תנסי ותגידי לי איך הולך...

עוד דבר- מה שקורה הרבה פעמים זה שברגע שמתחילים לעבוד על משהו אחד הרבה דברים משתפרים תוך כדי.
זה קורה בגלל המודעות שלך לזה שאת [בעבודה].
זה כמו שברגע שמתחילים לנקות לפסח, פתאום שמים לב לכל כתם הכי קטן.
משהו שכבר שנים לא שמתי לב שקיים, עכשיו, כשהתחלתי לנקות, פתאום בולט כל כך...
פתאום נהייתי מודעת ללכלוך, הוא מפריע לי ולכן אני אנקה גם דברים שלא תכננתי לנקות בכלל.
(וזו אולי הסיבה הפסיכולוגית לאטרף שפוקד את כל האמהות לפני פסח לנקות כל גרגר אבק...)

כתבת שאת רוצה להיות "אני עצמי".
אז כמו שכתבתי קודם- הרבה מה"אני" שלך הוא השאיפות שלך.
אל תשימי לב למה שחברות שלך אומרות בקטע הזה.
אין בעבודה רוחנית נוסחה אחידה לכולם.
יש אנשים שצריכים לעבוד על משהו מסוים קודם ויש שצריכים לעבוד על משהו אחר בכלל.

[תתרכזי בעצמך!]
את יודעת הכי טוב מה נכון לך ועל מה את צריכה לעבוד.
קחי לך משהו אחד ואיתו תתחילי ותראי שלאט לאט חוזר אלייך הביטחון העצמי.
תחזקי אותו גם מתוכך- תגידי לעצמך שה´ אוהב אותך ככה, כמו שאת, ורק מחכה שתתקרבי אליו...
תאמיני בעצמך ובכוחות שה´ יתברך נתן לך!
הם בדיוק מה שאת צריכה כדי לעבוד אותו.

יקרה,
אני מאמינה שעם אמונה בעצמך ובכוחות שלך, עם התמקדות במשימה אחת והרבה תפילות לקב"ה שיכוון אותך לדעת מה נכון לך ואיך לעבוד על דברים- את בעז"ה תצליחי ותתקדמי!
את מוזמנת להמשיך ולכתוב לי למייל איך הולך, אם יש עוד שאלות או סתם בא לך להתייעץ... תרגישי חופשי!
שיהיה הרבה ב"הצלחה!
מאמינה בך ובכוחות שלך...
נעה.
noale@shoresh.org.il