שאלה
אני גרבגוש 15 שנה 7 בכפר דרום ו8 בנווה דקלים
מעולם לא ראיתי חיים שיפים משהיו לי
ים נוף אנשים בקיצור גן עדן עד שהתחילה האנטיפדה שמאז קברתי 13 חברים שמתו לי
אני יודע שאם הממשלה הנתעבת שלנו תצליח לעשות את הפינוי זה יגרום לי נזק בלתי הפיך שאני לא ישתקם ממנו כבר עכשיו יש לי טראומות ואני לא יושן בלילה וכל הזמן אני רוצה למות אם הגירוש יהיה
כבוד הרב אני רוצה משהו שאני יוכל להחזיק בוא גלגל הצלה כי אני מיואש
זה דבר נורא שאני לא יודע איך להתמודד איתו
בתודה מראש
עוזיאלוי
"ונתעתים על אדמתם... ולא ינתשו מעל אדמתם מעתה ועד עולם"
אמן
תשובה
בע"ה
שלום רב,
אשריך שזכית להיות מהצדיקים והגבורים המקדשים שם שמים בגוש קטיף.
נכון שפנוי הגוש עלול להיות דבר חמור מאד מבחינת עם ישראל ,הן מבחינה רוחנית - אידיאולוגית והן מבחינה בטחונית,אבל הדרך להינצל מהסכנות אינה על ידי נפילה אל היאוש ,עם ישראל עבר משברים הרבה יותר גדולים וחמורים,החל מחורבן בית המקדש,דרך האנקוויזיציה ועד השואה. תמיד ניתן היה להתייאש אבל אז באמת היו אויבינו זוכים לנצחון.
דרך אגב, גם אז היו שחשבו שאי אפשר יהיה להשתקם ,וגזרו שלא לשאת נשים ולא להוליד ילדים,אבל חכמים הבינו שלא זו הדרך וקבעו שצריך יהיה תמיד לעשות "זכר לחורבן" אבל לא להתייאש.
הצרה היא יותר של עם ישראל מאשר שלך ושלי באופן פרטי,
חשוב על עצמך, 15 שנים בגוש קטיף יצקו בך המון כוחות של חיים ,של שמחה , של אמונה,ומה לא,,, קח אותם ותיבנה את חייך .בסופו של דבר הרי לא כל מי שגדל בגוש גם בהכרח נשאר לגור בגוש כל החיים.
עם ישראל יתאושש בעזרת ד',כי הקב"ה בחר בנו להיות עם הנצח,ואתה ואני נצטרך לאסוף את הכוחות שלנו ,להתגבר,ולדאוג שבכל מה שנעשה יראו עלינו שצמחנו בגוש קטיף .
כל מי שיכיר אותך ידע לפי התנהגותך,לפי מעשיך ,לפי אמונתך ולפי דבקותך באידיאל הנצח של עם ישראל והקב"ה- שאתה בוגר גוש קטיף.
חזק ואמץ,אליעזר