השקעתי עם חברות והם זורקות את כל מה שעשיתי לפח

שלום לך יקירתי!

אני מתנצלת שעבר זמן מאז שלחת את השאלה, וכנראה כבר עבר מועד הקייטנה, אך יש עניין עקרוני בהתמודדות שלנו עם מצבים כמו שתיארת, ואני אנסה לעזור לך בנקודה הזו כמה שאוכל.

אז קודם כל, אני לא רוצה להתעסק רק בסינגור עליהן או בהצדקת הטענות שלך, כי יכול להיות שיש כמה דברים שדיברתן עליהם ביניכן ולא תיארת בשאלה שלך, כמו התחייבות שהן התחייבו לך או משהו כזה. בכל אופן חשוב לי להראות את הדברים גם מן הצד שלהן וגם מן הצד שלך, כי זה יעזור לך גם לפעם הזו לקבל יותר את ההתנהגות שלהן, וגם לפעם הבאה, איך לא לנחול לאכזבה גדולה שכזו.

תיארת מצב שבו את עם עוד שתי שותפות תכננתן לעשות יחד פעילות מסויימת, פרויקט מסוים. כבר מההתחלה, נראה היה שמידת ההשקעה והנכונות לעשות למען הפרוייקט שונה בינך לבין חברותייך, ונקודת המוצא שלך ושלהן לא היתה זהה. כנראה שאת החלטת שאת הולכת על זה "ובגדול" והן אמרו יותר משהו כמו "כן ילך, אחלה, לא ילך, גם בסדר". מתוך נקודה זו הן פעלו כמו שפעלו , ולא השקיעו בהכנות כל כך הרבה, ולכן גם כשעלה הקושי של מקום לבצע בו את הפעילות (שאפשר להסתכל על זה כקושי קל או קושי קשה מאוד, תלוי בנקודת המבט), הן פשוט הרימו ידיים. מצד שני, את השקעת את כל כולך בהכנות, וברור לך שלא משנה מה יהיו המכשולים, את הולכת לעשות את זה בכל מקרה.

אז, קודם כל נתחיל מהמצב הקיים- המטרה שלנו- לא להיות כועסים וממורמרים מהמצב. טוב, אז איך?...

כרגע יש לך שותפות שהראש שלהן לא כל כולו בקייטנה הזו, ואין כל כך מה לעשות נגד זה. "רצונו של אדם כבודו" ואי אפשר להכריח אנשים לעשות משהו שהם לא רוצים... מבאס, נכון, אני ממש מבינה אותך. מאכזב- בוודאי! את תכננת שיהיו לך שותפות שילכו איתך את כל הדרך ופתאום הן נוטשות וגם את מפסידה מזה. וגם, חבל על כל ההשקעה שהשקעת! קיצור, זה בכלל בכלל לא נעים... אבל עדיין, אין מה לעשות. אנחנו לא קובעים מה השני יעשה, אנחנו יכולים בסופו של דבר רק לבקש, להתדיין, אבל בסוף- ההחלטה היא שלו, ולנו אין ברירה אלא לקבל את זה. שהרי, גם אם לא נקבל את זה, הוא עדיין יעשה מה שהוא רוצה, ואנחנו פשוט נישאר עם המרמור והתסכול...

לגבי פעם הבאה-
מלכתחילה, כדאי לעשות "תיאום ציפיות". זאת אומרת, כל אחד יגיד מה הוא מצפה להשיג מהפרויקט, מה הוא מוכן להשקיע ומה הוא לא מוכן להשקיע, מה הגבולות שהוא לא מוכן לחצות, ובאיזה תנאים הוא כן ישתתף ובאיזה תנאים לא. זה יכול לחסוך הרבה מאוד כאב ראש ומריבות אחר כך. וכך, כשאתה יודע בדיוק מה השני מוכן וגם מה הוא לא מוכן לתת, אתה לוקח החלטה האם לבצע יחד את הפרויקט או לא. ואחר כך, אי אפשר לבוא בטענות למה לא עשית כך או כך, כי יש הסכם שהסכמתם עליו.
הבעיה שיכולה לצוץ, זה שאנחנו כבני אדם נוטים לשכוח את ההסכמים הללו ובונים על זה ש"אולי הוא ישנה את דעתו". עכשיו, זה בסדר לחשוב את זה, כל עוד אתה מוכן להמשיך את הפרויקט גם אם הוא לא ישנה את דעתו, שזו אופציה לא פחות סבירה...

אז אמרנו, שבמקרה שלך יכול להיות שהיו כל מיני התחייבויות קודמות, ולכן האכזבה קשה יותר. במקרה כזה זה עוד יותר מובן הקושי לקבל את זה, כי הרי השני התחייב, ואנחנו חיים בעולם שאנשים ישרים עומדים בהתחייבויות שלהם. אז באמת, אין לי כל כך מה להגיד בנקודה הזו, רק לחזור לזה שאין מה לעשות, וכל אדם אחראי על הבחירות שלו ואין לנו שליטה על האדם האחר, רק על עצמנו. מפה והלאה אנחנו צריכים להחליט- האם אנחנו יכולים להמשיך בפרויקט לבד, או למצוא שותף אחר בנקודת הזמן הזו, או לעזוב את הפרויקט לפעם אחרת.

ולפעם הבאה- עם אותו אדם שלא עמד בהתחייבות שלו (מסיבה כזו או אחרת) אולי כבר לא נקבע איתו תוכניות לטווח כל כך רחוק וכדי שלא נתאכזב ככה שוב, או שנקבע איתו הסכם אחר שבו הוא כן יוכל לעמוד. כלומר אולי מראש ההסכם לא התאים לאותו אדם, ליכולות שלו ולרצונות שלו. לדוגמא- אולי כשדיברנו איתו על זה, שיכנענו אותו יותר מדי, והא לא באמת השתכנע, אלא היה לו לא נעים מאיתנו ולכן הוא הסכים. אבל באמת, אין לו כח לזה. ולכן הוא לא עוזר , ועם כל דבר הכי קטן פורש. צריך להיזהר גם מדברים כאלה כשמתכננים כל מיני דברים....

אז לסיכום, אני חושבת שאם אלו חברות טובות שלך, חבל להיות איתן בריב. כדאי לנסות בשיחה להבין מה היו התוכניות שלהן מראש, ומה היה הפער בין הרצונות שלך לרצונות שלהן, ולכן נקודות ההסתכלות שלכן על הדברים היו שונות (את אולי מסתכלת על זה כתירוץ, והן רואות בזה עניין מהותי. הכל תלוי בנקודת המבט). רק מתוך כך בא הכעס והאכזבה- פער בציפיות. אחרי שתבינו את זה, תוכלו לגשר על זה ולהבין שלא מישהי רצתה לעשות נגד השניה כנראה, אלא פשוט הרצונות והשאיפות לא היו תואמים זה לזה.

שתזכו לחג שמח וכשר, מלא גאולה פרטית וכללית!

חג שמח!

הדס
hershko.hadas@gmail.com