שאלה
דבר ראשון אני רוצה לומר לכם ממש תודה אשרינו שזכינו לאנשים אהובים ואכפתים סביבנו שעוזרים בשמחה וברצון לאחרים שנה טובה מלאה שמחה ואור וישועה לעם ישראל:)
דבר שני-שלום,יש לי שמחה ברוך ה' ממש גדולה, עברתי המון בחיים שלי (אני עכשיו בכיתה י'א)אבל לשמחתי הצלחתי לימצוא את מקומי הדרך האמיתית בתורתו של אבא שבשמיים.
יש לי בעיה ממש גדולה... השיחה שלי היא כניראה לא אותה שימחה כמו הבנות אצלי באולפנה.. השימחה שלי מפריעה להם מאוד.. למרות שאני יודעת שאני בסדר פה והם הלא בסדר כי בסך הכל אני הולכת בדרך האמיתית זה מפריע לי שזה מפריע להם ...אני ממש קופצנית מלאת מרץ-הן לא אוהבת את זה כי זה משגע אותם...השירים הדוסים שלי לפי דבריהן..מבקשות ממני שאני אפסיק איתם כי הם מעצבנים בטיולים אני ממש אוהבת ללכת למיקרופון ובאמת בתמימות להגיד לכולם בשיא השימחה טיול נעים הן שונאות את זה...אם זה להעיר בבוקר את האולפנה כי המדריכות לא יכולות אז העיקר שלא אני כי אני עושה בהמון היתלהבות וישר בבוקר זה משגע,יש לי קול ילדותי וליפעמים אני בקטע של צחוק ושימחה עושה אותו קצת יותר . הן לא מבינות שזה מה שגורם לי לשמוח, הן לא יכולות להיסתכל עליי ולהיות שמחות בשבילי.מה שקורה שלפעמים אני מקשיבה להם ופשוט יושבת ושותקת כל הזמן וזה ממש מדכא אותי ממש!!!אני כ"כ אוהבת את ה' אז אני מוציאה הכל החוצה ליפעמים אולי קצת מגזימה אבל שוב באמת בתמימות... הן אמרו לי שאם אני לא אפסיק יגשו להנהלה על חוסר היתחשבות בבנות וכו'.. זה לא מפריע לי כי הנהלת האולפנה אוהבת את זה אבל לי אישית זה מפריע שלהם מפריע... לוותר על השימחה החיצונית שלי או ללכת "להילחם" נגדם או פשוט לא להקשיב. ?זה ממש מדכא אותי וקשה לי כי אני חייבת להראות לעולם כמה החיים שמחים ויפים...מה לעשות?ואני ממש מיצטערת שחזרתי על דברים פעמים ולא ניסחתי אולי טוב...המון תודה לכם
תשובה
שלום חביבתי השמחה והיקרה.
נפתח בתודה חמה חמה על הברכות והתודות. תודה לך על שהודית לנו- זה מחמם את הלב ונותן דלק להמשיך!
חשבתי לא מעט על מה שכתבת. ואני רוצה לומר שכל מה שאני עונה לך הוא מכוונה טובה בלבד [ומהזדהות רבה].
את צריכה להחליט. פשוט. מה חשוב לך?
מצד אחד לעולם לא אומר לך לוותר על אישיותך. בשביל לא לוותר עליה את יכולה לעבור בית ספר- למסגרת שיותר מתאימה לך, לעבור כיתה... ומצד שני, את יכולה להשאר כמו שאת בחברה הנוכחית- אבל יקירתי- ההפסד כאן רב. לא משנה מה הסיבה- קנאה, עצבנות, חוסר הבנה- את מעצבנת אותן. וזה כבר לא סמוי- אומרים לך מפורשות. ואם כל כך הרבה אנשים אומרים לך שאתה שיכור- לך לישון (זה ביטוי) . כנראה שיש בך משהו שהוא מעבר לשמחה הטבעית. בדרך כלל אנשים אוהבים להיות בחברת אנשים שמחים ואוהבים... אבל כאן לא מתרחקים ממך, לא כועסים עליך- אומרים לך מפורשות. וזה לא בת אחת או שתיים צרות עין- זה כולן! מה זה אומר לך? מה את לומדת מזה? שכנראה יש בהתנהגותך משהו מעבר לשמחה- משהו מרתיע. ואם את רוצה חברות ורוצה להיות באווירה טובה- תקשיבי. לא למילים הרעות שאומרים לך- אלא למה שנאמר בין השורות- מה את עושה שמעצבן כל כך. אני באופן אישי אדם שקשה לו לקום בבוקר. אם מישהו יתחיל לשיר ולזמר לי על הבוקר אני מאד אתעצבן גם. אנשים אוהבים לקום במנוחה בבוקר, להתמתח, לפתוח את הבוקר בשלווה. אני בהחלט רואה איך דבר כזה יכול לשגע.
יש גם "לכל זמן ועת לכל חפץ". יש מקומות שהתנהגות מוחצנת של שמחה לא מתאימה בהם. פשוט מאד. ואת צריכה להקשיב וללמוד איפה- כי כנראה שאם כולם אומרים יש כאן איזשהי בעיה. אז מה אני מנסה לומר? אל תשתני. חלילה. שמרי על השמחה והעליזות והלואי שהקב"ה ייתן לך מנת שמחה תמיד בחלקך. אבל נסי לראות מה המינון הראוי. כל דבר שהוא יותר מדי- אינו טוב. אמר הרמב"ם- שום קיצוניות איננה ברוכה. צריך ללכת בדרך המלך- דרך האמצע. אני מבינה שאת מאמינה שדרכך בעולם היא להפיץ שמחה. מי שיש לו מנות הגונות כל כך של שמחה ואהבה- אני מסכימה איתך. אבל את צריכה לדאוג שהן לא תיפולנה על אוזניים ערלות! אם אנשים יתרחקו ממך- כיצד ילמדו ממך ויושפעו ממך?
ולסיום, את אומרת שהכל נובע מתמימות. אני מאמינה לך. אני מאמינה בכוונותיך. אבל אל תאלצי אותן. אל תכפי אותן.
בברכת שנה טובה ומוצלחת,
שלומציון