השגחת ה'-צדיק ורע לו-השואה

שלום וברכה.

[ "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם ה´: כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם: (ישעיהו נה, ח-ט)"]

שאלתך, נוגעת באחת מיסודות האמונה – השגחה פרטית, שכר ועונש. באופן כללי, רבותינו ז"ל מלמדים אותנו שעיקר השכר הוא בעולם הבא, ומכאן באה התשובה, כפי שכתבת – אין אנו מבינים את דרכיו של ה´! סוף סוף אין אנו יודעים את התמונה הכללית של היצירים ביחס לתכנון הבריאה.

[אי צדק]

יחד עם האמור לעיל, ננסה בכול זאת להבין, מה שכן ניתן בידנו. הגמרא במסכת ברכות מספרת לנו על אחת מבקשותיו של משה מאת הקב"ה - להבין את ´השיקולים´ בבית דין של מעלה: "... בקש להודיעו דרכיו של הקדוש ברוך הוא, ונתן לו, שנאמר: הודיעני נא את דרכיך, אמר לפניו: רבונו של עולם, מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו, יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו?... אלא, הכי קאמר ליה: צדיק וטוב לו - צדיק גמור, צדיק ורע לו - צדיק שאינו גמור, רשע וטוב לו - רשע שאינו גמור, רשע ורע לו - רשע גמור. (בבלי ברכות ז, א)" יוצא שלכאורה עדיף להיות רשע שיש בידו זכויות – ש´טוב´ לו, מאשר צדיק שיש בידו עוונות – ש´רע´ לו, הרי שגם תשובה זו קשה! כיצד יתכן לומר דבר שכזה?!

[כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה´ יוֹכִיחַ]

פעמים שהילדים עושים מעשה שהוא ´לא בסדר´, כתוצאה מכך ההורים נאלצים להעניש את ילדיהם. למה להעניש? הרי סך הכול הילד מחונך ובכיוון חיובי... אלא, מובן שבכדי שהם יתנהגו כראוי, לעתים יש לנהוג בהם בדרך קשה יותר ואולי אף לא נעימה. כך, בסופו של דבר, בעז"ה יהיה רק טוב.

אנסה להמחיש את כוונת הדברים, על ידי מתן דוגמא נוספת: חייל שנאמר לו לבצע משימה, על פי רוב אין הוא יודע מדוע צווה לעשות כן, וגם אם הוא יודע את מטרתה הכללית של ההוראה שלמענה מפקדיו שלחו אותו, בדרך כלל אין הוא יודע את תכלית הפקודה, ופעמים שאף מפקדיו אינם יודעים, אלא רק הדרגות הבחירות – אם בבני אדם שהם בשר ודם, אנו מוכנים לקבל את הטענה שאנו לא יודעים את כל מהלך התוכנית, קל וחומר כשמדובר בבורא העולם.

בהתיחסותנו לגמרא בברכות, שאלנו כיצד יתכן שחוטא – פושע, עדיף על אדם אשר משתדל ביותר להיות צדיק וישר, הרי מציאות אבסורדית מזו, קשה לדמיין. על קושיה זו עונה המהרש"א: " ועל כן רע לו על מיעוט עונותיו כדי לזכותו בעולם הבא, ובהיפך ברשע שאינו גמור שטוב לו בעולם הזה כדי שיקבל שכרו על מיעוט זכיותיו ולטרדו בעולם הבא כמו שאמרנו ומשלם לשונאיו על פניו ועיין בזה במפרשים. (חידושי אגדות ז, א) " צדיק שיש בידו עוונות - ה´ מקשה עליו בעולם הזה בכדי לנקותו לגמרי על מנת שיזכה לטוב בעולם הבא, רשע ששיש בידו זכויות – מקבל שכרו בעולם הזה ולכן טוב לו, אולם בעולם הבא יקבל את עונשו. מכאן, אדם שהוא צדיק לגמרי טוב לו גם בעולם הזה וגם בעולם הבא שכן אין בידו חטאים, ולהיפך ברשע.

[להסתכל מעל פני השטח]

בדרך כלל כשקשה, השאלה שעולה היא ´למה?!´ למה פיגוע, למה גירוש, למה שואה, למה גלות... הבעיה היא שנשארים בשאלה בלא להביט הלאה – לעתיד. מסופר בגמרא סוף מסכת מכות: " וכבר היה רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא מהלכין בדרך... היו עולין לירושלים, כיון שהגיעו להר הצופים, קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית, ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים, התחילו הן בוכין ורבי עקיבא מצחק. אמרו לו: מפני מה אתה מצחק? אמר להם: מפני מה אתם בוכים? אמרו לו, מקום שכתוב בו והזר הקרב יומת ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה? אמר להן, לכך אני מצחק דכתיב ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו, וכי מה ענין אוריה אצל זכריה? אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני! אלא תלה הכתוב נבואתו של זכריה, בנבואתו של אוריה. באוריה כתיב, לכן בגללכם ציון שדה תחרש. בזכריה כתיב, עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם. עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה - הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה - בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת. בלשון הזה אמרו לו עקיבא ניחמתנו עקיבא ניחמתנו (מכות כד, א-ב)" מהמסופר בגמרא אנו רואים את הקושי שהיה לרבן גמליאל, רבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע – גדולי עולם! להתמודד עם המציאות הקשה של החורבן, רבי עקיבא שהיה איתם באותו המקום, באותו המשבר, ראה את מה שרק יחידי סגולה מצליחים לעכל בשעה קשה כל כך – את התקומה!

לומר שאין אנו מבינים הכול, זה לא ניסיון להתחמקות, אלא הכרה באמת. הרוצה להסתכל, יראה את תקומת עם ישראל ותקומת מדינתו - שבנו מהגלות, [ולא כוחנו ועוצם ידינו הוא שהביאנו לידי כך!]

נקודה נוספת שלעניות דעתי ראוי להוסיף, רבים צועקים על חייהם הקשים, אך מי צועק ומבקש את כבודו של הקב"ה? בתקוני הזוהר, נאמרים על כך דברים קשים:" ויבואו בני האלוקים להתייצב על ה´ – ודאי למתבעא עלבוניה, דכולהו צווחין ככלבא, הב הב, הב לן חיי, הב לן מזוני, הב לן סליחה וכפרה. ואין איש שם על לב לבקש על עלבוניה דמאריה ושמו המחולל בגויים..." ובנפש החיים כתוב: "ואם היינו מכוונים בכל התפילות ובקשות רק על צער השכינה כביכול, בוודאי היינו זוכים להיות נענים על ענין בקשתנו, ולהגאל גאולה שלמה. אבל אשמים אנחנו בעצמנו, שאין אנו משימים על לבנו כלל צער השכינה כביכול, ואין אנו מבקשים רק על צערנו ודאגת פרנסתנו, לכן אנו נושעים רק מעט הנוגע לפרנסתנו... (דרשת מוהר"ח)" את שנעשה אין אפשרות לשנות, אולם מעכשיו והלאה ניתן לתקן - הגיע הזמן להתפלל על מלכות ה´ ולהודות על כל חסדיו אשר עשה ועושה עמנו בכל יום.

" ותמלוך אתה ה´ לבדך על כל מעשיך "

ברכת ה´ עליך,

ירון

benzvi613@gmail.com