שאלה
שלום!
אני נערה דתיה ואני מתקשה למצוא תשובות שעונות לי לשאלות בנושא ההשגחה הפרטית.
האם יש לכל אדם השגחה פרטית?
מקור ברמב"ם ששכחתי את מיקומו המדויק טוען שההשגחה לאדם היא במידה שהקב"ה נמצא בראשו. ככל שהוא צדיק יותר ומקפיד על דרך ה' מתערבים יותר משמים בחייו הפרטים.
בפיוש רש"י לנושא הברכות והקללות הוא כותב שיש כללים לפיהם העולם נוהג ורק במקרים מיוחדים הקב"ה משנה את הכללים.
השיטה שלפיה רוב מי שאני מכירה הולך היא השגחה מוחלטת לכל אדם. אין אדם נוקף אצבע מלמטה לולא מכריזים עליו מלמעלה
. לפי מי שיטה הזאת מסתמכת?
יש איזה מקור (תנך/משנה/גמרא) שמביא את השיטות השונות או דעה מוסכמת בנושא?
תשובה
שלום וברכ,
בראשונים ובאחרונים ישנם דיונים רבים בנושא זה אכתוב לך על שניים מהם הנוגעים לשאלתך:
ראשית ישנו דיון האם כל הבריאה מושגחת או שמא רק האדם לבדו הוא זה שמושגח, כלומר יש האומרים (הרמח"ל למשל) שכל פרט ופרט בעולם מושגח ואם עלה עף ברוח הרי שדבר זה קורה בהשגחה פרטית, ישנה דוגמא ידועה המובאת בחסידות שאם אדם ישליך חופן עפר לאדמה כל גרגר וגרגר יפול במקום מסוים על פי רצונו של הקב"ה.
לעומת זאת יש האומרים (רמב"ם) שרק האדם מושגח בהשגחה פרטית אולם שאר עולם הטבע אינו מושגח באופן פרטי אלא בהשגחה כללית כלומר אם עכביש טורף נמלה אין זה בגלל שהקב"ה רצה עכשיו ברגע זה שזה מה שיקרה אלא העולם מתנהל באופן טבעי על פי חוקי הטבע שהקב"ה טבע בתחילת הבריאה ומה שהעכביש טרף את הנמלה אין זה אלא מקרה.
שתי השיטות לא חולקות על כך שלאדם יש השגחה פרטית וכל מעשיו אינם במקרה, אולם (וכאן אנו נכנסים לנקודה נוספת) הרמב"ם במורה נבוכים (חלק ג´ פרקים י"ז, י"ח) (זהו הרמב"ם שחיפשת) אומר שמידת ההשגחה על האדם תלויה במידת צידקותו ככל שהאדם יותר צדיק ויותר דבק ברבונו של עולם כך כל מעשיו ומקריו נמצאים תחת השגחתו של הקב"ה ומאידך אם אדם ח"ו מתרחק מהקב"ה הרי שההשגחה עליו פוחתת (אם כי לא נעלמת לגמרי) והוא נמסר למקרה העיוור.
נסכם את מה שראינו עד עכשיו: הרמב"ם סובר שרק האדם מושגח בהשגחה פרטית וגם השגחה זו תלויה במידת דבקותו של האדם ברבש"ע, לעומתו הרמח"ל סובר שכל הבריאה כולה מושגחת באופן פרטי (לקחתי את הרמב"ם והרמח"ל בתור מיצגים של השיטות אולם ישנם עוד ראשונים ואחרונים הסוברים כאחת השיטות).
בנקודה זו עלינו לשאול שאלה (וזו היא בעצם שאלתך): אמרנו שהרמח"ל חולק על הרמב"ם האם ישנה השגחה על כל פרט ופרט, אך האם הוא חולק עליו שמידת ההשגחה על האדם תלויה במעשיו? אם אני מבין נכון עלינו לומר שאם הרמח"ל סובר שישנה השגחה על עלה שעף ברוח אז בודאי ובודאי שהאדם יהיה מושגח בלי קשר למעשיו שהרי האדם הוא הרבה יותר מסתם עלה (אולם עלי להודות שלמרות שחיפשתי רבות מקור מפורש לכך - לא מצאתי).
ולכן צדקת בשאלתך, אכן ישנם הסוברים שמידת השגחתו של האדם תלויה במעשיו (רמב"ם, רמב"ן)
אולם נראה לומר שכל מי שאומר שכל פרט ופרט בעולם מושגח (רמח"ל, נפש החיים) יאמר ג"כ שההשגחה על האדם אינה תלויה במעשיו וזהו כנראה המקור לתפיסה הרווחת שאין אדם נוקף אצבע מלמטה אלא אם מכריזין מלמעלה (אגב, פירוש המילה 'נוקף' אינו מזיז, אלא נתקל ומקבל מכה).
בשולי הדברים אומר לך שהתלבטתי האם להכניס אותך לתוך כל הדיון המפולפל הזה או שמא עדיף לכתוב דברים פשוטים וברורים וממילא גם חסרים, לבסוף כפי שאת רואה החלטתי לכתוב את הדברים כמות שהם ולכן אם דברי אינם בהירים מספיק אשמח להבהירם.
אם תרצי ישנו סיכום של השיטות בנושא זה (וכן בעוד נושאים רבים באמונה) בספרו של הרב שאול ישראלי - ´פרקים במחשבת ישראל´.
כל טוב,
יובל.