שאלה
שלום וברכה..
רציתי , אם אפשר לשתף אתכם בבעיה שמאוד מציקה לי בזמן האחרון (האמת , די הרבה זמן האחרון - כמה זמן אנחנו כבר שובתים ? חודש..)
טוב , דבר ראשון יש את הקטע הזה של הקנאה..
שאני מקנאת בכל מי שלומד , אני יודעת שבישיבות למשל לומדים , ובחיי שאני מתה מקנאה .
לא שאני בן אדם שאוהב לימודים , בלעעע בכלל לא .
אבל - ההרגשה הזאת של חודש לשבת בבית ולהתכלות ,
ולמות מבפנים היא פשוט נוראית.
זה כאילו שחודש אמרו לך :
די! מעכשיו אתה לא עושה כלום , אתה לא תורם , אתה לא לומד , לא מפתח את עצמך , אתה יושב בבית ,
אמא שלך לא מקבלת כסף חודש (היא מורה) , כולם מסביבך לומדים(חברות מהאולפנה ) ואת יושבת בבית ו...
נופלת!
ממתי אני רואה טלויזיה בכלל? לא הפסקתי עם זה ?
3 חודשים הייתי בלעדיה , חופש גדול עברתי בלעדיה .
ועכשיו ? אתמול ראיתי 4 שעות טלויזיה!
כן , אני יודעת מה ההשלכה של זה , ואני יודעת כמה שזה גרוע ואני שונאת את זה .
אבל... היום פשוט מסרב להגמר , ונמאס לנסות לחשוב על רעיונות לדברים אחרים לעשות ומרוב בלבלול וכעס ..
פשוט אין ברירה.
אני גם יודעת את הפתרון : להעסיק את עצמך ,
אבל לצערי אני לא יכולה.
יש לי בעיה בריאותית שמאלצת אותי להשאר בבית הרבה ולא לעשות כל מיני דברים שאהבתי(אבל לא משנה יהיה בסדר בע"ז.)
והורים שלי גם לא מרשים לי בגלל זה ללכת להתנדב ,
ולכן אין טעם ב: ללכת ולהעסיק את עצמך בתחומים אחרים.
כי לצערי הרב הם פשוט לא קיימים..
זה כבר לא מענין אותי לצאת באמצע החיים עם חברות כי זה משעמם - כי אין בזה מטרה.
זה נחמד פעם בשבוע .. אבל לא יותר מזה!
השבוע היתה לי חוויה ממש חזקה , הייתי צריכה לעזור למשפחה שלי כי היה לנו ברית , אז הייתי צריכה לשמור על בני דודים שלי ובאמת הרגשתי שאני תורמת ונותנת וזאת היתה הרגשה כל כך טובה..
לדעת שאתה שווה משהו..
שאתה לא יושב בבית ומתכלה .
לראות איך הם נהנים.
הקטע הוא גם שאני שמיניסטית ..
הלך הטיול לאילת , הלכה ההכתרה ,
כל הקשרים שרצינו לחזק בשנה האחרונה ,
הבגרות שכנראה לא תהיה לנו .
אבל הנושא הכי כאוב..
שירות לאומי .
אני משקשקת .
כל האולפניסטיות כבר בשבלבים ממש מתקדמים
ואנחנו ? כלום.. אין עם מי לדבר , לאף אחד לא אכפת.
ואם השביתה תמשך ? לא אעשה שירות שנה הבאה
או שאאלץ להתפשר?
זאת לא בעיה של אמונה , כי השביתה הזא
תשובה
שלום.
קראתי את שאלתך והבנתי את ההרגשה שלך. זה באמת קשה להרגיש שלא עושים כלום וסתם מכלים את הימים ויחד עם זה את עצמנו...
אהבתי שכתבת על כך שאם משהו קורה זה מה שצריך לקרות לנו והשאלה היא איך אנחנו מתמודדים עם זה. זו הסתכלות כל-כך נכונה.
על פי השמועות, מיד אחרי חנוכה השביתה כנראה נגמרת אז תתעודדי. בנתיים תנצלי את ההזדמנות הזו כדי ללמוד לנצל את הזמן גם כשאין סדר יום מסודר ומאורגן. בכל אופן פתרונות אין לי אבל כמה רעיונות שיכולים לעזור: למרות שכתבת שאת לא אוהבת ללמוד נראה לי שכדאי לך בכל זאת לעשות את זה קצת. תנסי ללמוד קצת משהו תורני, זה מקדם וממלא.
כמה הצעות: פרשת שבוע עם רש"י-כמה שזה פשוט תמיד מגלים חידושים. "מסילת ישרים"-על עבודת המידות. "מצווה ולב"-על המצוות והשפעתן על האדם. יש עוד הרבה ספרים, אבל זה מה שחשבתי עכשיו. חוץ מזה, כמה שזה נראה מוזר, אולי כדאי לך במקצועות שזה שייך, קצת לעבור על החומר בספרים (למשל הסטוריה) וגם לתרגל במתמטיקה וכו´ כי חבל כל-כך שיהרסו לך הבגרויות בגלל השביתה.
דברים טובים אחרים שאפשר לעשות (חשבי מה שייך לך מבחינה בריאותית): לקרוא (כמובן ספרים טובים ולא מקולקלים), לנגן, לצייר, גם אם אף פעם לא עשית את זה, גם בגיל כזה אפשר לגלות כשרונות ולהכיר דברים חדשים שאפשר להנות מהם. זו יכולה גם להיות הזדמנות בשבילך ללמוד לבשל ולאפות אם עד עכשיו לא עשית את זה, ואפשר בהחלט להנות מזה. ובכלל אפשר לעזור בבית כמה שאת יכולה.
בקשר לעניין השירות: מה שאר החברות שלך חושבות? נראה לי שאת יכולה לשאול את המחנכת שלך, מן הסתם אם היא מחנכת שמינית היא אמורה להבין בזה. אני מניחה שלמרות השביתה היא תשמח לנסות לעזור לך.
עוד דבר שחשבתי- את יכולה ליצור בעצמך קשר עם האגודות (אגודה להתנדבות, בת-עמי, עמינדב) ולברר לגבי זה. אני בטוחה שימחו לעזור לך. התקשרי אליהם בטלפון או דרך אתרי האינטרנט שלהם. בעז"ה יהיה בסדר.
וכמו על כל דבר-תתפללי. תמיד צריך.
מקווה שהצלחתי להועיל. אם יש עוד מה לשאול או שאת רוצה להגיב על הדברים את מוזמנת בשמחה.
ברכה והצלחה, תרגישי טוב.
חנוכה שמח.
חיה.
haya656@shoresh.org.il
[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, ו[המספר הוא: 1599-5000-54 (מספר חדש!)] סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!