השבט שאני מדריכה צריך שינוי- מאיפה להתחיל.?

שלום,

קודם כל שיהיה לך המון בהצלחה בהדרכה בכלל ובסניף חוץ בפרט.
בתור אחד שהדריך בסניף חוץ אני מבין את החששות שלך. את הפחד ממה יגידו
עלי. "למה מי הוא? בכלל לא משלנו!" אז לכן קודם כל – חזקי ואימצי.
לגבי הנושאים עליהם את רוצה לדבר איתם, אני הייתי ממליץ לחכות קצת.
כלומר, תכירי אותם קודם, היכרות אמיתית – לא שטחית. לא "היי, ביי, מה
קורה? קטעים....." אלא משהו יותר עמוק. תכירי את החניכים ואת הנפשות
הפועלות לעומק. תוך כדי תנסי לדבר על נושאים בעלי הסכמה רחבה יותר.

אחרי היכרות כזו, אחרי שכבר מרגישים ומקבלים אותם זה יכול להיות זמן טוב
להתחיל לדבר איתם על נושאים ועל הסוגיות החשובות מבחינתך. וגם אז, כמו
שאמרת חשוב לעשות את זה בהדרגתיות. לא בבום, אלא טיפין טיפין... על הגאולה
נאמר שהיא מגיעה קמעא קמעא "כך היא גאולתן של ישראל – קמעא קמעא. בתחילה
זכה מרדכי לישב בשער המלך ולבסוף ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר".

בתחילת ההדרכה שלי בסניף חוץ היה חשוב לי להפריד את הפעולות. לעשות
פעולות נפרדות לבנים ופעולות נפרדות לבנות. החניכים צעקו עלי מה? למה???
מה אנחנו דוסים? מזה פה- עזרא?! עוד שניה ובערך עשו עליי לינץ' – אבל מה,
היה חשוב לי ועמדתי על זה.
הם אמרו לי שהם יעזבו ולא יבואו, שהם יפגשו בבתים
ולא יבואו לסניף. אמרתי בסדר. לא באמת חששתי.
אגב, זה מעולם לא קרה, הם באו כמו גדולים!
למה לא פחדתי? מאיפה הביטחון את שואלת? האמנתי במה
שעשיתי.
צריך אמונה ואומץ. לא לפחד.
אם את מאמינה במה שאת עושה אז זהו!
זה הכל.

את לא צריכה להדריך קייטנה, את צריכה להדריך חניכים שרוצים ומבינים על
מה ולמה כל המהומה.
את צריכה להציב רף גבוה! את צריכה להציב מטרה גבוהה
ואיכותית אליה החניכים ירצו לשאוף אליה החניכים ירצו להגיע! ככה את גם
בונה בהם קומה בגרותית.
כשאת עומדת על האמת שלך, כשאת נאמנה לערכים שלך -
את תצליחי.

כל עוד את משווקת דבר טוב, אמיתי, לא קשקושים. כל עוד את נותנת להם לאן
לשאוף ומעניינת אותם - הם ימשיכו לבוא.
ברגע שהחניכים ירגישו שהדברים שלך
הם מהפה ולחוץ, שאצלך הדברים אחד בפה ואחד בלב – אז הם ילכו! כי אז
עובדים עליהם.
אבל אם את אמיתת – הם נשארים. למה? כי אנשים, בכל גיל
שהוא, מחפשים אמת! לפעמים חושבים שמה שהם מצאו זה האמת והם דבוקים אליה
ואנחנו לא מבינים איך.
אפשר למצוא ברחוב הרבה אנשים שמתמסרים לדברים
שאנחנו לא מבינים מה הם, וזה נראה לנו הזוי מה הם עושים?! אבל אנחנו לו רואים כמוהם את הדברים. מבחינתנו זה סתם שטויות אבל מבחינתם זה אמת –
והם ישארו עם זה עד שיתברר להם שהם טועים! למה? כי אמת זה דבר יציב
ואנשים רוצים יציבות בחיים.
ככה גם בהדרכה שלך ככלל. אם החניכים יראו
אמת, אם החניכים ירגישו שמולם עומדת מדריכה שמדברת "אמת אלוהים חיים" –
הם יישארו וירצו עוד.
הכל תלוי בך וביכולת המסירה שלך להם.

כמובן שאת הדברים שלך את צריכה להגיד בחכמה, בצורה חביבה, נינוחה לשמיעה
ובהבנה. לא סתם אמרו חכמינו ז"ל: "דברי חכמים בנחת נשמעים" לא מספיק
להיות צודק צריך להיות גם חכם.
המלצתי בקיצור, קחי את הזמן, תשקיעי מאמץ
בעיקר בהכרת הנפשות, צחקי איתם, תתחבבי עליהם, תכירי את המנהגים של הסניף
ואת החומר האנושי איתו את הולכת לעבוד. ותוך כדי, לאט לאט, בטיפין טיפין
מתוך חכמה ורגישות תדברי על הנושאים המצריכים תיקון בסניף.
אני בטוח שככה
תצליחי.

כך מלמדנו הרמח"ל בסיפרו מסילת ישרים: "...ואלה הם הרועים האמיתיים של
ישראל שהקב"ה חפץ בהם הרבה, שמוסרים את עצמם על צאנו, ודורשים ומשתדלים
על שלומם וטובתם בכל הדרכים..."

הרבה הצלחה בדרכך החדשה
מלאת החוויות ובעלת חשיבות ומשמעות עצומה.

אריק