הרעיון שבתפילין

שלום נטע

התפילין הם אחת המצוות הראשונות שעם ישראל קיבל עם שנהיה לעם. הם מעין אות של כבוד שאלוקים נתן לנו, המעיד על הקשר המיוחד של עם ישראל עם אלקיו (בתוך התפילין יש קלף עליו כתובות ארבע פרשיות מהתורה שמדברות על נקודות מיוחדות בקשר הזה). בעבר (נדמה לי שלפחות עד ימי חכמי המשנה והגמרא לפני 1500 שנה) נהגנו ללכת עם תפילין כל היום כולו (בעבודה, בשדה, וכו´) מתוך שמחה וגאוה על הסמל המיוחד הזה (התפילין נקראים "פאר" הם התפארת שלנו). כיון שצריך מאד להזהר בקדושת התפילין - אדם שלובש תפילין צריך להיות כל הזמן מודע לתפילין, לא להסיח מהם את דעתו ולשמור על נקיון פנימי וחיצוני – נקיון המחשבות מצד אחד ולא להיות בסביבה מטונפת מצד שני - היום, רוב האנשים לובשים אותם רק בשעת תפילת שחרית (תפילת הבוקר) של ימי החול ורק אנשים ברמה גבוהה של שליטה ונקיון המחשבות וששקועים בתורה יחבשו את התפילין גם במהלך היום. מבחינת הכונה הפנימית במצוה יש הרבה מה לומר אך יש נקודה אחת יסודית היא שע´י המצוה אנו מכונים לקשור את התורה ואת כל ערכיה הרוחניים לאישיות שלנו :למעשים שלנו – ע´י הקשירה של התפילין של יד וללב ולמחשבות ע´י קשירת התפילין של ראש.

עד כאן ממש נקודות בקיצור, קשה לי לכתוב יותר בתוך כל טרדות הפסח (וזאת גם ההזדמנות להתנצל על האיחור בתשובה) – אם יהיו לך עוד שאלות או הבהרות אשמח להרחיב יותר במהלך ואחרי הפסח
חג שמח
אדם
Adamn@intermail.co.il