הקשר בין שמחה ואהבה

שלום לך יקרה!
קודם כל, אני שמחה שפנית אלינו, וששיתפת אותנו בקושי שלך, עצם זה שאת מודעת לקושי ורוצה להתמודד איתו זה כבר חצי פתרון!! כל הכבוד לך!!
הקושי שאת נמצאת בו, הוא קושי המפריע להרבה אנשים.
לא תמיד קל להיות בשמחה ולא תמיד קל להרגיש אהוב ורצוי.
לפני שאכתוב את דעתי אני רוצה לבדוק יחד איתך האם הבנתי נכון את דעתך.
את כותבת, שאפשר לשמוח באמת רק אם אתה אוהב את עצמך והדרך לאותה אהבה עצמית מגיעה דרך האהבה של החברה. לכן, כאשר אדם נמצא במקום שבו הוא לא מרגיש אהוב חברתית הוא מתקשה לאהוב את עצמו. כלומר האהבה העצמית שלי תלויה באהבה החברתית כלפי. עד כאן מה שהבנתי ממך.
אדם עובר בחייו שלושה שלבים של התפתחות בהקשר של האהבה העצמית והצורך באישור החברה.
השלב הראשון הוא שנות הילדות בהם האדם זקוק לאישורם ולאהבתם של הוריו בכדי להרגיש אהוב ומקובל.
השלב השני הוא בשנות ההתבגרות כשהאדם זקוק לאישורי החברה בכדי להרגיש אהוב ומקובל.
השלב השלישי הוא של האדם הבוגר, שבה השאיפה היא לזכות באהבה עצמית שאינה תלויה בדבר, לא בהוריו ולא בחבריו אלא קודם כל בעצמו.
הדרך לרכישת הביטחון העצמי הזה, האהבה העצמית הזו שאינה תלויה בגורמים חיצוניים, הינה תהליך ועבודה למשך כל החיים, זה לא קסם שאפשר לעשות בין רגע ולזכות לאהבה עצמית.
זהו תהליך שדורש השקעה וסבלנות.
בנוסף, הנחת היסוד שלי שונה קצת משלך- אני מאמינה שהאהבה העצמית של האדם או הביטחון העצמי שלו הם המפתח לאהבתה של החברה, ולא להפך, או יותר נכון, הביטחון העצמי, הערך העצמי הם הבסיס לאמונה ולתחושה של המקובלות החברתית.
לעיתים רואים אנשים המעידים על עצמם שאין להם חברים, אך בפועל כשמסתכלים במציאות ניתן לראות שדווקא יש המון אנשים המגדירים אותם כחברים שלהם.
אז למה הם מרגישים שאין להם חברים?
בגלל שהאדם רואה במציאות את מה שהוא חושב על המציאות.
כלומר אם תחשבי כל הזמן שאין לך חברים, שאת לא רצויה בשום מקום, סביר להניח שזה מה שתראי במציאות, אך אם תאמרי לעצמך שוב ושוב, שאת אהובה ורצויה, שאת מקובלת ואהודה, זה גם מה שתראי במציאות.
לעניות דעתי, אדם תופס את עצמו כאהוב חברתית, או כדחוי, בהתאם לתפיסה שלו על עצמו ולאו דווקא בהתאם למציאות האובייקטיבית.
את יכולה לשנן לעצמך משפטים חיובים כלפי עצמך, כמו "אני אוהבת את עצמי כמו שאני", "אני אהובה ורצויה ואני בסדר", "השמחה שלי תלויה רק בי ואני בוחרת בשמחה", אולי זה יישמע בהתחלה מלאכותי ומוזר, אבל ככל שתשנני יותר, עם הזמן המשפטים יהפכו לחלק ממך ותרגישי בע"ה יותר שמחה ואהבה!
וכן, הייתי מציעה לך, לכתוב לעצמך כל יום רשימה של מעשים טובים, או של תכונות טובות שיש בך ולקרוא זאת שוב ושוב.
ועוד נקודה לסיום- ייתכן והדרך לשמחה יכולה להגיע מהאמונה שהכל לטובה!! ואם הכל לטובה אז בוודאי שכדאי לשמוח!!
אשמח מאוד לשמוע האם דברי סייעו לך במשהו ואת מוזמנת לשוב ולכתוב אליי למייל.
שיהיה לך ברכה והצלחה בכל,
האמיני בעצמך והעריכי את הרצון שלך להיות בשמחה!!
בריאות, שמחה והרבה אהבה!!
אודליה.
odelyaf@walla.com