שאלה
בס"ד
שלום לרב
בתור בן לקיבוץ דתי שנכח בעצרת ה-75 שנערכה בשדה אליהו ב-ב' דחוהמ"פ, רציתי לשאול את הרב עד מתי? עד מתי נמשיך להתנהג כאילו הכל בסדר בעוד שבמחנה שלנו הכל פרוץ ואפאתי.
מצד אחד אנו טוענים לכתר התורה והעבודה ומצד שני תראה איך מתייחסים למושגים כמו צניעות, תפילה והלכה בכלל.
אנו טוענים לכתר "מחנה הדגל" של הציונות הדתית, משרתים שלוש שנים שלמות בצבא ולא רק חצי שירות כמו הביינישים, דבר גדול בפני עצמו, ומצד שני כמה בוגרי בתי הספר הקיבוציים בכלל הולכים לישיבות שלנו? כמה מבנינו ומחברינו קובעים עיתים לתורה? (את האמת)
ניתן להפטיר ולומר, "יש בעיות, נטפל", אך מהעובדה שלפני קהל של 5000 איש עולים זוג רקדנים ממחננו ומציגים לפניהם תנוחות המתאימות יותר לחדר המיטות מלבמת העצרת, לאחר הצדקתם ב"הם נשואים", לא ניתן להתעלם. כתר ה"פתיחות" אינו פוטר אותנו מלהיות דתיים.
לדעתי דרוש יותר מטיפול שורש. אולי הגיע הזמן להבין שצריך בכלל להחליף את הבסיס?
וזאת מבלי להתייחס לעבודה שאנו חוגגים בעוד שבגוש קטיף אנשים נאבקים על בתיהם, ואנו מביטים מן הצד באפאתיות, ודוממים.
הייתי רוצה לשמוע את תשובתך בהקדם, שכן הייתי רוצה מאוד להמשיך את מסורת הקיבוץ הדתי בידיעה שחיי תורה ועבודה אינם עוד סיסמה חסרת תוכן כפי שזה נראה היום.
אני כותב בחריפות אך דברי באים מהלב, כי כואב לי בתור תלמיד התיכון בקיבוץ הדתי (ולמה מעורב, רח"ל!) לראות איך כל מה שגדלתי עליו מתפורר מול עיני.
מקווה לתשובתך המהירה.
תשובה
אנשי תורה ועבודה ישרים ואמיתיים אינם "טוענים לשום כתר", אלא חיים בצניעות ומגשימים. הם נמצאים בקיבוץ הדתי,ובמושב הדתי, ובישוב הדתי, ובשכונה הדתית, וכמובן – ולא פחות – בציבור הכללי, בעיר וביישוב הכפרי.
כראש ישיבת הקיבוץ הדתי (עין-צורים) אני מרגיש שותפות לכאבך, ולביקורת שלך. אינני יודע לשפוט את העצרת בשדה-אליהו, שלא הייתי בה, ובוודאי שלא שותפתי בתכנונה.
אולם בראיה כוללת אני מוכרח לומר שיש דווקא התחזקות דתית די מרשימה בקיבוץ הדתי לאורך השנים, ומנגד היחלשות של המסגרת הקיבוצית. אני זוכר את הימים שבהם לא יכול היה בן הקיבוץ הדתי לצאת וללמוד בישיבה, ורב בקיבוץ היה בבל-ייראה.
כל זה היה תוצאה של המרירות הקשה נגד חלק גדול של העולם התורני החרדי, שהתנגד לעליה לארץ ישראל ולציונות, עם כל התוצאות הנוראות. היום, יש רבים שלומדים תורה בקיבוץ הדתי דבר יום ביומו – ראה כמה לומדים דף יומי. מזקני ישיבתנו, שמעון הקשר מקבוצת יבנה, סיים לאחרונה את לימוד הש"ס בפעם הרביעית! יש ממי ללמוד.
אינני חושב שיש ציבור אחד מושלם – כל קבוצה עושה לה חיים קלים מידי בתחום מסויים ומדגישה תחום אחר. אולם, עלינו לחתור לערכים טובים יותר בכל מקום. אכן, אני מצפה לבוגרי בתי הספק הקיבוציים בישיבת הקיבוץ הדתי. אדרבה, בוא ונלמד, ונתקדם.