שאלה
אני דתיה מבית בת 26 ממוצע מזרחי, גרה בהתנחלות. במהלך טיול בהודו פגשתי את חב"ד ומאז אני לומדת חסידות במשך חודשיים במדרשה של חב"ד בצפת.
הרבה יסודות שגדלתי עליהם התערערו לי ואיבדתי את הביטחון בדרך הקודמת- אבל לא קיבלתי על עצמי את הדרך של חסידת חב"ד.
1-למה אנחנו לא מקבלים על עצמנו את הגישה של הידור במצוות ומסתפקים רק במינימום ומחפשים כל הזמן אחרי היתרים והקלות הלכתיות?
2.למה התופעה של בילבולים, נסיעות לחו"ל לטיולים של חצי שנה,מכנסיים לבנות, כיסוי ראש,מוסיקה לועזית, לימוד חול וחכמות הגויים הם תופעות כל כך רווחות בציבור שלנו ולא כמשהו שולי אלא בתור אידיאל, לא בקרב ה"ילדים שסטו מהדרך" אלא בתוך האנשים הכי מרכזיים?
3. למה הציבור שלנו לא נראה ולא מקבל על עצמו את ההנהגות של הרבנים שלו- כמו גידול זקן?
4. האם המדינה היא אידיאל כל כך חשוב שאנו מתייחסים אליו כקדוש אפילו יותר מהתורה- מדינה שמחוקקת חוקים נגד התורה, שמוסרת שטחים נגד התורה, שבאופן תיאורטי יכול לעמוד בראשה ערבי?
אני צריכה להחזיר לעצמי את האימון בציבור שלי ולא כל כך מצליחה
אשמח אם יש תשובה או הכוונה
תודה
תשובה
שלום
ראשית אני לא רוצה שדברי יגרמו לך לחשוב שיש לי ביקורת על עבודת הקודש שעושים חסידי חב"ד בכל מקום בעולם.
אבל נראה לי שאת מסתכלת על הדשא של השכן ורואה כמה הוא יפה יותר מהדשא שלך . גם בציבור הדתי לאומי יש תלמידי חכמים גדולים והמון אנשים שמקפידים במצוות לא פחות מגדולי חסידי חב"ד ומקפידים במצוות מאוד מאוד .
אני לא יודע היכן את גרה אבל אני בטוח שגם בישוב שבו את גרה את יכולה למצוא את אותם אנשים שאני מדבר עליהם.
הציבור הדתי לאומי הוא מורכב מציבור גדול ורחב שמכיל בתוכו אנשים שונים עם דעות שונות, ואפילו דעות תורניות שיוצאות מבתי מדרש שונים שחלוקים בדעותיהם בתורניות אבל כולם שייכים לציבור הנפלא הנקרא "דתי לאומי" לכן כשאת שואלת את השאלות, מדוע שלא תלמדי מאותם אנשים הקרובים אליך שהם מאוד מקפידים ומקבלים עליהם את דקדוקי המצוות ?
אני מסכים שיש בעיה שהרבה מהציבור "שלנו" מתפשר על הרבה ממצוות התורה ובוחר להקפיד במצוות אחרות אבל האם בגלל זה יש לפסול את כל הציבור . ב"ה כיום יש לציבור שלנו הרבה ישיבות המגדלים תלמידי חכמים גדולים וב"ה ציבור זה גדל והולך ואין ספק שכוחו ישפיע על כלל הציבור.
אין ספק שאסור לך להיגרר לדעות שבונות את האידיולוגיה שלהם על פסילה של דעות אחרות.
אני חושב שלאחר שאת התחזקת פני לאנשי תורה בציבור שלנו תתקשרי לרבניות המפיצות תורה ותראי כמה תורה ודקדוק יש בציבור שאת כ"כ מנסה למצוא את הפסול שבו.