שאלה
שלום כבוד הרב,רציתי לשאול על פסוק שאני לא מבינה
"שומר ה' את כל אוהביו ואת כל הרשעים ישמיד"
כשמשהו רע קורה אנחנו אומרים שעינינו קצרות מלראות אבל ה' עושה רק מה שטוב לנו בסופו של דבר,אני מאמינה שזה נכון,אבל מכאן ועד להגיד שומר ה' את כל אוהביו???מי הגה את הפסוק האבסורדי הזה???את כל הרשעים ישמיד?נו נו..ממש קשה לי עם זה, כל פעם שאני קוראת אשרי נשבר לי הלב...לא נראה לי שבשואה ה' שמר דוקא עך אלא שבטחו בו ואת שונאיו הוא השמיד...אני רוצה להבהיר שהשאלה שלי היא לא "איפה היה אלוקים בשואה" כי אני מאמינה שכמה שקשה לראות ובלתי אפשרי להבין-זה אכן לטובה,אך השאלה שלי היא על כל הפסוקים שמתארים כמה שה' טוב לאוהביו ושומרי מצוותיו ורע לרשעים...
כל השאלה לא נועדה חלילה להתריס אלא באמת לברר דברים שמציקים לי... תודה רבה ויישר כח עצום
תשובה
שלום וטוב.
סבי ז"ל היה פעמים רבות מזכיר שיש הנוהגים שלא לומר בסוף ברכת המזון את הפסוק "נער הייתי וגם זקנתי, ולא ראיתי צדיק נעזב" - משום שהם כן ראו צדיק נעזב (לפחות לכאורה).
משאלתך עולה שאת מבינה שאין אנו מסוגלים לפענח את הצדק של הקב"ה. אך את שואלת - אם כך, מדוע הפסוקים מתנסחים כאילו זהו צדק פשוט וחלק, שקל להבינו?
דומני שהתשובה היא שהפסוקים אכן מנסחים באופן פשוט ונחרץ את הצדק האלוקי, כדי להשריש בלבנו את האמונה הוודאית בכך שאכן יש צדק. פסוקים אחרים (כמו: "מדוע דרך רשעים צלחה"?) גם משרישים בלבנו את ההכרה שבכל זאת זה לא כל כך פשוט.