שאלה
בס"ד
לפני מס' חודשים לאחר שיעור הלכה בישיבה בענייני ריבית דרבנן נכנסה לי מחשבה לראש שכדי לא להסתבך עם האיסור אני מפקיר את כל נכסיי (שאם הלויתי לאדם חפץ והוא יחזיר לי משהו בשווי גבוהה יותר וכד' לא אכשל באיסור) חזרתי בי מהמחשבה הזאת ממש בסמוך לה.
מהי דעת הרב,
האם ההפקר היה? מדוע?
תשובה
שלום
זה בגדר דברים שבלב אינם דברים כיוון שלא הוצאת בפיך, ואין צורך לזכות בהם שוב
כל טוב